מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל
החוליה וכאות הוקרה השאירו אצלנו מכשיר קשר רוסי. קצין הקשר של הגדוד טען כי יתכן והושתל במכשיר אמצעי ציתות, ולכן יש לשלוח אותו לבדיקה. עד היום המכשיר לא חזר. בכביש המוביל מתל אחמר למג'דל שמס מצאנו טנקים של יחידה מרוקאית שלחמה לצד הסורים. בתוך הטנקים שהיו צבועים בצבע ירוק כהה מצאנו מנות קרב עם סרדינים. החבר'ה טענו שהסרדינים האלה היו הכי טעמים שאכלו בחייהם, או שאולי הם היו פשוט מאוד רעבים. כקילומטר מאופנה, במחנה סורי קטן על הגבול, קרוב מאוד לעמדת האו"ם מצאנו ארוחה שהסורים עזבו באמצע בגלל שברחו, וגם כלבה קשורה שהשאירו מאחור. המסכנה מתה מרעב ומצמא, וגור קטן התרוצץ כל הזמן בין גופתה הרקובה למחצה בין כלי המים הריק והיבש לידה. באחד החדרים שם מצאנו טרנזיסטורים, שאחד החיילים הסורים כנראה תיקן. החברה בסוללה נהנו מאוד מהאספקה המרעננת. יום אחד נסענו לחאדר, על הגבול, שם פגשנו חיילי או"ם מדנמרק. להפתעתי אחד החיילים הדנים נעמד והצדיע לי. כנראה שהדרגה שלי הרשימה אותו. אך לא כל הטיולים היו באווירה פסטורלית. לפעמים גם היו הפגזות ונאלצנו לחפש מחסה. בדרך כלל השארנו את הרכב באמצע העלייה ועלינו לקו הרכס כדי לצפות בקרבות שבשטח. מוטקה נסע פעמים רבות מהגדוד לטייל. בדרך כלל נסע עם ברנדיס, ובין היתר הם היו נוסעים לחמת גדר. לעיתים הצטרף אחיה רקאנטי מ"פ המפקדה, שהיה מביא איתו עיתון. בדרך רקאנטי קרא את העיתון, ואחר כך מכר אותו לאחרים בגדוד. באחד המקרים רקאנטי הפסיד התערבות עם המודדים. הם הלכו לשקם ושתו מיץ אשכוליות. יותר מאוחר הואהגיע בחזרה כדי לקחתאתהבקבוקים ולקבל כסף עבורם. באחתהנסיעותמוטקההתערב איתו והכריח אותו לשלם עבור ארוחת דגים בעין גב. יכול להיות שמאז מוטקה לא עושה עסקים עם בנק דיסקונט. מטרה נוספת לטיולים שלנו הייתה למצוא טלפון כדי להתקשר הביתה. מפעם לפעם נסענו למפקדת האוגדה של רפול במרום גולן, ומשם התקשרנו הביתה. כל מי שנסע צלצל לכל המשפחות של אנשי החוליה. דואר ישראל ארגן רכב גדול ומיוחד עם טלפונים ציבוריים לחיילים, כדי שיוכלו לדבר מהשטח. אבל זה לא היה תענוג גדול. כרגיל, היו ויכוחים ולחץ מצד הממתינים בתור, שלא נתנו לדבר בשקט והקשיבו לשיחות האישיות. גם ביטחון שדה היה מקשיב לשיחות, כך שאפשר היה לשכוח מפרטיות. במהלך הישיבה הארוכה ברמת הגולן כתבנו הרבה מכתבים וגם קיבלנו בחזרה מכתבים וגלויות. כל המכתבים עברו צנזורה, כך שגם שם לא זכינו לפרטיות. במהלך הזמן הצוות שם לב שעמי רייכנשטיין, קע"ת סוללה א' בדרגת סגן משנה המכונה עמי הקטן, לא מקבל מכתבים. כדי לעזור לו הצוות גרם לכך שיקבל מכתב לפגישה בתל אביב. כאשר הוא חזר מהפגישה הוא שתק. כשהחבר'ה היו מאוד סקרנים לדעת מה קרה שאלו אותו, הוא ענה שכשראה את הבחורה ברח.
43
Made with FlippingBook Learn more on our blog