מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

באחת השבתות הדואר הביא את ניידת הטלפונים לג'בע. באותה שבת התלבטו אנשי החוליה לאיזה כיוון לפנות. כמעט כולם רצו להגיע לטלפונים בג'בע, אולם אני הקס"ם החלטתי לנסוע לכיוון ההפוך, כי חששתי שתהיה הפגזה סורית במקום בגלל ריכוז האנשים. ואמנם, כשחזרנו לגדוד בצהריים, אחרי שעברנו את טרנג'ה פגשנו את השיריונרים בטנקים. הם סיפרו לנו שהם נמצאים בכוננות ספיגת אש, כי הסורים ירו פגזים על ג'בע, וחלק מהאנשים נפגעו. באחת הנסיעות טיילנו באזור מסחרה. היה שם מוצב שלנו מול הר חרא. המקום נראה נטוש, על אף שהיה ידוע לנו שהוא מאויש. פתאום מתוך החרכים של אחד הבונקרים חייל צעק אלינו: "היכנסו פנימה, כדי לתפוס מחסה. יש כוננות ספיגה." כיוון שבמצב כזה יודעים מתי נכנסים, אבל לא מתי יוצאים, עשינו אחורה פנה ונסענו למקום אחר. מילימטר. בשלוש בלילה יצאנו עם 175- לילה אחד מסרו לי שמחכה לגדוד הודעה דחופה בגדוד של תותחי ה הנ.נ. הכביש היה מכוסה כפור, ואפשר היה לשמוע את חריקת הקרח המתנפץ מתחת לגלגלים. לאחר שעה קלה הגענו למנ"א שלהם, שישב ליד זלדה מיוחדת. לא היה אף שומר. דפקנו על הפתח. האחראי פתח את הדלת חצי ישן עם עיניים עייפות. "יש לי הודעה סודית." הוא אמר ומסר לנו פתק. "בשעה חמש מתחילה מלחמה." חזרנו במהירות לגדוד, הקפצנו את כולם, וכך לבושים באפודים ישבנו לשחק קלפים. השעות חלפו. חמש, שש, שבע שעות, ודבר לא קרה. בפעם אחרת הודיעו לנו שהולכים להיות קרבות רציניים וצריך להוציא מהאזור את כל דרג ב', האנשים והציוד שלא נחוצים לקרב עצמו, לאזור צפונית לצומת ווסט. זה היה הרבה בלבול מוח ובסוף לא קרה כלום. מידי פעם ביצענו ירי תותחים שנקרא מארבע ארטילרי. פעם סוללה א' קיבלה הוראות לירות. המסו"ל עמי מייזלין היה בחופשה, ובעמדה רק הקע"ת עמי ריכנשטיין. המג"ד שלח אותי לשם עם הקשר בני בש, כדי שנהיה נוכחים במקום בזמן הירי. באותו יום הייתי צריך לצאת לחופשה. ישבנו מעל הבונקר ליד הסוללה היורה. לפתע שמעתי קול ירי, ולפי הרעש היה לי ברור שהתותח שירה לערבנו, כיוון במדויק מול העמדה. חיכיתי לפגיעה. במזל, הפגז פגע כארבע מאות מטרים לפני העמדה של הסוללה. "אם הפגז היה פוגע, היו מציינים בהספד שזה קרה בדיוק לפני שיצא לחופשה." אמרתי לבש. למזלנו, הפגיעות לא התקרבו יותר לסוללה. ארבעה וחצי חודשים הגדוד ישב באופנה. ירינו מהמקום הרבה פעמים ולא נפגענו אף לא פעם אחת. בניגוד מילימטר. אותו 175- לשאר הגדודים שחטפו, בנו הסורים לא הצליחו לפגוע. אחד הגדודים שחטף היה גדוד ה גדוד דילג כל פעם ממקום למקום, וכאשר ניסה לפרוס על ידי העמדות שלנו, רצנו וביקשנו שיתרחקו.

44