מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

בתחילת המלחמה אמרנו שכל הזמן נספר בדיחות, וכשנגמור לספר את הבדיחותשיש לנו נחזור הביתה. סיפרנו השתחררנו. 1974 באפריל 10- את כל הבדיחותשלוש פעמים, ועדיין לא נגמרה המלחמה. אך לקראת סדר פסח ב לפני פסח, כשהתחיל להיות חם, חזרו הזבובים והחרקים המעצבנים האחרים שנפטרנו מהם במהלך החורף. במיוחד בשבוע האחרון, כך שממש שמחנו לעזוב את המקום. למעשה, הגדוד היה אמור להשתחרר יומיים קודם לכן, אלא שהוראה מיוחדת שיצאה אז קבעה כי כל מי ששירת שירות מילואים מיוחד בן מאה שמונים יום ומעלה זכאי למענק של אלף לירות והטבות נוספות. המג"ד יהושע דאג לכך שלא נקופח, והוסיף עוד יומיים, כך שבסך הכל שירתנו מאה שמונים ואחד יום. כל הכבוד לו! לאחר שהשתחררנו ערכנו מסיבת תום שירות המילואים לכל אנשי הגדוד עם בנות הזוג באולמי השרון בכפר סבא. סדר הישיבה נערך לפי יחידות משנה כך שכל סוללה ישבה לחוד. יושבי שולחן אחד היו עליזים ורעשניים במיוחד, וכשתמי אשתו של מנשקה שאלה מי אלה? ענה לה הג'ינג'י "אלה אנשי הסוללה של מנשקה. את כל המופרעים אני מעביר לסוללה של מנשקה, והוא מצליח להשתלט עליהם."

45