עמוס ירקוני / דני דור
101 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
החייל היורה לא ננקטה כל פעולה. טוהר הנשק היה מאז ומתמיד עיקרון מקודש בסיירת. הילחם באויב עד חורמה, אבל ברגע שהוא נכנע, מרים ידיים – הקרב הסתיים. יש לכבד את ערך החיים. זאת התורה שהנחתה את מפקדי הסיירת, והם גם הנחילו אותה ללוחמים: אהוב את המדינה – אל תשנא את האויב. בקרב אין מקום לרחמים, אבל ברגע שהאויב מרים ידיים – הוא מוגן. יהודה מלמד: "אחד הדברים החשובים שעמוס לימד אותנו היה התחשבות בזולת, ולא רק במובן של זקנה שמבקשת לחצות את הכביש. הזולת הוא גם האויב שלך, ואתה צריך להתחשב בו בשני מובנים: ראשית, להבין את הראש של האויב - מה הכוונות שלו, מה הוא רואה, לאן הוא הולך, מה המוטיבציה שלו. זאת התחשבות בזולת שמשרתת את המטרה שלך ובסופו של דבר אפשר לנצל אותה כדי לנצח את הזולת - האויב. שנית, כשהאויב מרים ידיים – הוא כבר לא אויב. הוא בן אדם. בשום אופן אסור לירות בו. לפני שהרים ידיים - אתה כלוחם צריך לעשות הכול כדי לפגוע בו, לחסל אותו, כי הוא בא לפגוע בך, ואם לא תחסל אותו, הוא יחסל אותך. אבל ברגע ששבית אותו, התנהג אליו אחרת. תן לו סיגריה וקפה, תתייחס אליו כאל בן אדם. הוא כבר לא האויב שצריך לחסל. הוא בן אדם ששבוי בידיך". באחד הימים גילה סיור הבוקר עקבות באזור נחל עוז, והחל מרדף שנמשך כמה שעות. בעזרת חיתוכים בשטח הצליחו הרודפים לצמצם את הפער ובצהריים הגיעו למערה ליד בסיס שדה תימן, מדרום לבאר שבע, שבתוכה הסתתרו אנשים. גרשון וילן: "עמוס הוביל את המרדף. התקרבנו למערה ואחד החיילים עמד לפתוח באש לעבר הפתח, כשעמוס צעק פתאום: 'לסגור נצרות, לא לירות, יש שם ילדים'. מפתח המערה יצאו אישה וחמישה ילדים. היא סיפרה שהגיעה מרצועת עזה. בעלה עצור בירדן והיא שילמה כסף למבריח שייקח אליו אותה ואת הילדים. הם עברו בלילה את הגבול ואחרי שהמבריח הבין שרודפים אחריהם, הוא
Made with FlippingBook flipbook maker