עמוס ירקוני / דני דור

עמוס ירקוני | 124

היחידה, תחת ירקוני, אבל עם סמכויות רבות, ושבהמשך יקבל את הפיקוד. סיירת שקד, אמר גביש לפואד, היא יחידה מעולה, הכי טובה שיש, שעושה עבודה נפלאה ויש לה מפקד מיוחד, אבל היא חייבת לעבור שינוי. לא עוד יחידת פרטיזנים, שלוחמיה עושים ככל שעולה על רוחם, יחידה שאינה חשופה לביקורת פיקודית ומתנהלת כגוף עצמאי לגמרי בתוך צה"ל. מה שהתאים לשנות , שהיה 60 לא עלה בקנה אחד עם הצבא של אמצע שנות ה־ 50 ה־ מקצועי והתפתח מאוד. גביש הוסיף שהתחושה בפיקוד היא שהיחידה אינה מנוצלת כראוי ואינה עושה שימוש באמצעים טכנולוגיים בלכידת המסתננים, משום שירקוני פחות מאמין בהם. "תגיע לשקד כסגנו של ירקוני עם הבטחה שלי שתהיה המפקד הבא של היחידה", הוא אמר לו. "זה יכול לקרות בעוד שבוע, בעוד חודש, בעוד שנה – אבל זה יקרה". פואד השיב בחיוב על ההצעה וכבר באותו שבוע הגיע ליחידה. לימים סיפר שהיה לו ברור שהכניסה לתפקיד לא תהיה חלקה. עמוס היה על תקן אלוהים בשקד. כולם העריצו אותו, ופואד ידע שלא יהיה לו קל. על המפגש הראשון שלו עם ירקוני בבסיס היחידה במשמר הנגב סופרו לא מעט סיפורים, שכבר נהפכו לפולקלור וממחישים את ההבדל בין רוח היחידה בפועל לבין רוח היחידה הרצויה לפיקוד. פואד, סיפרו "יודעי דבר", הגיע לבסיס במדי א' מצוחצחים ומעומלנים, ישב עם עמוס במשרד והסביר לו שהוא לא בא להחליף אותו אלא לעזור לו - בענייני מנהלה, בהטמעת פעילות מסודרת ועוד. לעזור לו לעשות סדר. עמוס לא כל כך הבין לאיזה סדר פואד מתכוון, ובעודם מדברים נכנסו לחדר שני חיילים בתחתונים כדי לבדוק עם עמוס לאיזה סיור הם מתוכננים לצאת. עמוס, לפי הסיפור, נזף בשניים באלה המילים: "יא ג'מעה, אתם לא רואים שאני יושב עכשיו עם מישהו מהצבא?" ואם לא די בכך, לפתע נשמע צרור יריות מתוך אחד הצריפים הסמוכים. לשאלתו של פואד, עמוס הסביר שזה בסדר, החבר'ה רק עושים ניסוי כלים...