עמוס ירקוני / דני דור
133 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
למלחמה. אמנם בכמה מקרים פעלו לוחמי היחידה מול כוחות מצריים במהלך המלחמה, אבל זה היה נקודתי ולא משהו שנערכו אליו מראש. לימים, כשנשאל גביש מדוע לא נשלחה היחידה לבצע משימות מיוחדות, הוא השיב: "היו לי שלוש אוגדות בפיקוד הדרום ובתוכניות שלנו לא היה מקום להפעלה מיוחדת של שקד". בעוד הצבא המצרי מתגבר את כוחותיו בסיני, החלו גיוס הממוכנת בפיקודו של 8 מילואים ותגבור כוחות בדרום. חטיבה אל"ם אלברט מנדלר התייצבה אף היא מול כונתילה. יהודה מלמד: "מי ששלח אותנו לתפוס עמדות בדרום היה עמוס, שבמקביל אמר לי שפואד הוא המפקד. אז מה זה אומר עליו? מה תפקידו בזמן הזה? הוא לא אמר לי ואני לא הרגשתי את המיית לבו. הוא בוודאי הרגיש שמתקרב הרגע שבו יסיים את תפקידו ואולי ישתחרר מצה"ל. עמוס היה בדואי מוסלמי גאה ולא נתן לנו להרגיש מה עובר עליו, אם כי זה בא לידי ביטוי בשיחות שהיו לנו מאוחר יותר. דבר אחד הוא הבהיר: עם תחילת המלחמה - פואד הוא המפקד". בתקופת ההמתנה שלפני המלחמה ביצעו לוחמי שקד כמה משימות סיור מעבר לגבול, גם ברצועת עזה וגם באזור כונתילה, שם התמקמה דיוויזיית השריון של שאזלי. אחד הסיורים, בפיקודו של פואד, היה עמוק בתוך השטח המצרי, כמעט שמונה קילומטרים מעבר לגבול. הלוחמים, שלא התגלו במהלך החדירה שנמשכה כמה שעות, חזרו עם מודיעין על ההיערכות המצרית, על מספר הסיורים שמבצעים המצרים לאורך הגבול ועל עיתוים. מול רצועת עזה מוקמו תצפיות ובוצע מעקב רצוף אחר הפעילות המצרית. יומיים לפני תחילת הקרבות בחזית הדרום התבקש פואד להגיע למטה הפיקוד, שם גביש קיבל את פניו. כמה שעות קודם לכן מונה משה דיין לשר הביטחון, וגביש בישר לפואד שדיין רוצה למנות אותו לעוזרו האישי. "כמעט פרצתי בבכי", שחזר פואד כעבור שנים. "אמרתי לגביש שאני לא מעוניין. לא בשביל
Made with FlippingBook flipbook maker