עמוס ירקוני / דני דור

וגם מול הפלסטינים, אני כמעט שמח שעמוס לא חי ולא רואה את זה. הדברים האלה הפוכים מהמורשת שהוא הנחיל לנו". ■ ■ ■ שנה נטמן 33 שנה עברו מאז פורקה סיירת שקד. כבר לפני 45 ארונו של עמוס ירקוני, עבד אל מג'יד ח'דר, בחלקה הצבאית בקריית שאול. באופן טבעי, מספרם של הפוקדים את הקבר מתמעט עם השנים, ומתברר שכמעט לכל אחד מהם יש עמוס משלו ומורשת ירקוני משלו. יש הרואים את הדברים הצבאיים: הגששות והעיקוב, תורת ההמנעה, הביטחון השוטף שקיים היום בכל יחידות צה"ל, הדבקות במטרה. יש הרואים את הערכים שחינך להם: אהבת המולדת, כיבוד האחר, התחשבות בזולת – גם אם הוא אויב. יש הטוענים שהמורשת של עמוס היא עצם המפגש איתו והזכות להיות לצדו. המשותף לכולם טמון באחד המשפטים האחרונים שאמר לפני שעצם את עיניו לנצח: "הכי חשוב שתמשיכו להיות בני אדם. כל היתר פחות חשוב. תעזבו את כל היתר. אם תהיו בני אדם – הכול יסתדר". וזה סוד הקסם.

176