עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 30
מקצוע שיזהו חדירות ממצרים ומירדן. החיילים הדרוזים ניסו את כוחם בכך, אבל הם לא היו אנשי שטח מיומנים, והיחידה התקשתה להתמודד עם החדירות הרבות. הגבולות באותם ימים היו פרוצים לגמרי, וצה"ל היה צבא קטן. כך, פלוגה אחת בלבד הייתה אחראית על סגירת המרחב האינסופי שבין גבול מצרים לגבול ירדן. מסתנן מרצועת עזה או מירדן לא נתקל בכוחות צבא כשחצה את הגבול, שבמקומות רבים עדיין לא סומן ולא גודר. ברוב המקרים הוא גם הצליח לעבור את הגבול בחזרה בלי שיעלו על עקבותיו, או שהצליח לחצות את כל הנגב, מירדן ועד לרצועת עזה ולכיוון ההפוך, בלי שהתגלה. יוסיפון סיפר ללבקוב על בדואי משבט אלמזאריב, שיכול ללכת שעות על עקבות שאיש לא יצליח לזהות, והציע לגייס אותו לפלוגה, אבל זיכרון התקריות ביחידות המעורבות בצפון ובדרום עדיין היה טרי, והחשש היה שאם ינסו שוב לשלב דרוזים ובדואים באותה יחידה, העימות לא יאחר לבוא. מלבד זאת, ליחידה לא היה תקן לגשש. לא היה מקצוע צבאי כזה בצה"ל אז, ואי־אפשר היה להמציא תקן חדש. לבקוב ויוסיפון שברו את הראש. את הסכסוך בין הדרוזים לבדואים האמינו שיוכלו לפתור, ובסופו של דבר גם לנושא התקן נמצא פתרון: היה ביחידה תקן פנוי של עוזר טבח, וכך עבד אל מג'יד התגייס לצבא כעוזר טבח בהתנדבות – מכיוון שעל הבדואים לא חל חוק גיוס חובה. כמובן, לכולם היה ברור שהוא לא ייכנס למטבח ולו ליום אחד. להפעלת 504 יוסי לבקוב, בנו של חיימק'ה ובעצמו איש יחידה סוכנים, הכיר היטב את הבדואי משבט אלמזאריב: "כשעבד אל מג'יד חזר לצבא הייתה לו בקשה אחת: הוא רצה להיות רב"ט. רצה דרגות. אחר כך הוא גם עבר קורס מ"כים, אבל לפני הכול הוא רצה דרגות. "הוא הרי הגיע לפלוגה על תקן של עוזר טבח. הטבח הראשי בפלוגה, קווס שמו, ערבי נוצרי מהכפר ראמי בצפון, היה רב"ט,
Made with FlippingBook flipbook maker