עמוס ירקוני / דני דור
39 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
מבחינת מאג'ד הסיפור נגמר. הוא לא היה מוכן לחזור . נשאר בשקד עד סוף השירות, אבל עם 1 לבה"ד שריטה גדולה בלב. "כילדים לא הרגשנו שונים. לא היו אפליה או גזענות", סיפרה אחת מבנותיו של עמוס, "חוץ ממקרה אחד, כשנסענו מבית הספר לביקור בכפר חב"ד. לפני הנסיעה אמא, עם החושים שלה, ביקשה מהמורים לברר אם זה בסדר שאני אצטרף. התשובה הייתה שמבקשים שאני לא אגיע. השכבה כולה החליטה שאם אני לא נוסעת, גם הם לא נוסעים. ואז מישהו בא והתנצל, כרגיל, כי ידעו מי אבא שלי". אמירה, בתו של עמוס: "למדתי באוניברסיטה העברית, גרתי במרכז ירושלים ורציתי להירשם בסניף של קופת חולים מכבי בעיר. הגעתי לפקיד והיה צריך למלא טופס עם שאלות, שאחת מהן הייתה על השירות בצבא. אמרתי שלא שירתי בצבא, זה היה עוד לפני שהתגייסתי. 'למה?' הפקיד שאל. 'כי אני לא יהודייה', עניתי. הוא הסתכל עלי, זרק את הטופס לפח ואמר לי: 'את יכולה ללכת להירשם רק במזרח ירושלים'. "הייתי בשוֹק. עוד לא הבנתי את המצב. רק כשחזרתי הביתה התחלתי לעכל את הדברים. דיברתי עם חברים והתפרסמה כתבה באחד העיתונים. אבא ביקש שלא יוזכר שם המשפחה, אבל בסוף זה הוזכר עם הפרטים של אבא ומה הוא עשה בצבא. מנכ"ל מכבי התקשר לאבא והתנצל. ביקשו שאגיע לסניף להירשם. ענו להם בשמי שאני מוותרת על הכבוד. "בהמשך רציתי לשכור עם חברה דירה בתל אביב. הגענו לעורך דין שטיפל בהשכרה. הכול היה בסדר
Made with FlippingBook flipbook maker