עמוס ירקוני / דני דור

45 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו

יתחילו לזרוק פנימה רימונים. שני המצרים שהיו בפנים הרימו ידיים ויצאו החוצה, ובסריקה במערה נמצאו כלי נשק ודפים שבהם נרשמו תנועות של כלי רכב צבאיים. השניים היו אנשי מודיעין ולאחר חקירה מהירה סיפרו שמשימתם הייתה לתצפת במשך הלילה על תנועת כלי רכב צבאיים, להסתתר במערה עם אור ראשון ובלילה הבא לחזור לרצועת עזה. עוד סיפרו שלמחרת אמורה להגיע חוליה שנייה, שתחליף אותם. "לקחנו אותם לקסטינה", סיפר נוימן. "הייתה התלהבות גדולה. אפילו הרמטכ"ל משה דיין הגיע בערב ולא הפסיק לשבח אותנו על המבצע המוצלח. כולם אמרו שהוכחנו יכולת מבצעית גדולה. במודיעין לא ידעו איך לתפוס אותם ואנחנו הצלחנו". למחרת בערב הגיעו נוימן, ירקוני והצנחנים, מלווים באחד מאנשי המודיעין שנתפסו, לנקודת המפגש שנקבעה מראש עם החוליה השנייה, שכללה גם היא צמד אנשי מודיעין. גם הם נתפסו ובחקירה סיפרו שבעוד יומיים אמורה להגיע חוליה שלישית. כך, כעבור יומיים, נלכדה גם היא. בשלושת החודשים אנשי מודיעין שחדרו לישראל למטרות איסוף 16 הבאים נתפסו מידע. כל חוליה שנתפסה מיהרה לתת פרטים על החוליה שאמורה להחליף אותה בשטח. בפיקוד הדרום הגיעו למסקנה שהדרך היחידה להתגבר על מכת ההסתננויות ועל פעילות המודיעין של המצרים היא להקים יחידה קטנה, כדוגמת הכוח שתפס את אנשי המודיעין. כמה לוחמים מאומנים היטב מיחידות חי"ר, כמה גששים, כלי רכב וחופש פעולה לפעול בכל מרחב הנגב. היחידה תהיה סודית, ללא תג יחידה, עם כלי נשק לא תקניים, טומיגנים ומקלעי קרל גוסטב, וישרתו בה בשלב הראשון כמה לוחמים מהצנחנים ומגולני ועוד עשרה גששים בדואים ודרוזים. בסיס היחידה היה במחנה הנח"ל ליד קיבוץ חצרים ובהמשך היא עברה לבסיס חדש, צמוד למשמר – וגם שם: סיירת 424 הנגב. כמקובל בצה"ל, ניתן לה מספר –