האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 24 - אוגוסט 2021

מצד שני. במהלך הטיפולים הילד ומשפחתו חשו ביטחון והיו עטופים על ידי הצוות המטפל, וכעת הם אמורים להיות האחראים העיקריים על הטיפול והמעקב אחר ילדם. חשוב שהצוות המטפל יארגן ויתכנן את שלב סיום הטיפולים בצורה הדרגתית, כך שההורה ירגיש בטוח. חשוב להשאיר תמיד ערוץ פתוח להורה לשיח ולהתייעצות. ההדרכה צריכה להתייחס לשלב "הריפוי של המחלה", איך מתמודדים ומטפלים בילד בבית, מהם סימנים מחשידים הדורשים התייחסות, וכמובן, חשוב להדגיש את חשיבות המשך המעקב במרפאות המחלימים לטווח הארוך. סוף החיים רוב הילדים נרפאים ממחלת הסרטן, עם זאת נפטרים ממחלתם. תפקיד האחות 20%- כ האונקולוגית כחלק מהצוות הפליאטיבי, ללוות, לתמוך, לאזן תסמינים, הן בבית החולים והן בבית, תוך התייחסות ומתן מענה לכל הבעיות הפיזיות הרגשיות והחברתיות. סיכום לנוכח העלייה בשיעורי ההישרדות של ילדים חולי סרטן, הטיפול התומך תופס מקום עיקרי בטיפול, וזאת מתוך שאיפה להפחית את רמת התחלואה והתמותה ולשפר את איכות החיים של הילד ושל משפחתו. אחיות פדיאטריות אונקולוגיות תרמו רבות להצלחה באבחון, בטיפול ובריפוי של ילדים חולי סרטן. האחות צריכה להיות מיומנת במתן טיפול במצבים קריטיים ובנוסף, נדרשת למתן תמיכה פסיכוסוציאלית לילד ולמשפחתו. מרכזים בעולם המטפלים בילדים חולי סרטן הציבו יעד לקראת העשור הבא להעלות את שיעור ההישרדות ממחלת הסרטן בילדות ריפוי. 90%- ל כולנו תקווה להיות חלק מיעד חשוב זה לטובת הילד והמתבגר חולה הסרטן ומשפחתו.

ברפואה משלימה, כמו תרפיה באומנות, במוסיקה, דמיון מודרך וטיפול בהיפנוזה. תרפיות אלו נמצאו כבעלות יכולת לשפר את איכות חייו של הילד, והן יעילות בהפחתת כאב וחרדה. תרפיה באומנות מסייעת לילד לתקשר טוב יותר עם משפחתו ועם הצוות המטפל. האומנות מאפשרת לו לבטא את רגשותיו, מסייעת בפיתוח כישורי התמודדות ואף יכולה לסייע בהקלה של תסמינים. תרפיה באמצעות משחק, תוך שימוש באביזרים רפואיים, בובות ודגמים של בית החולים, מאפשרת לילד להמחיז את תחושותיו בנוגע להליכים רפואיים אשר חווה, ובה בעת מספקת לצוות מידע על אודות צרכיו הייחודיים של כל ילד, וכך .]17[ בהתאמה נבנית תוכנית ההתערבות צמתים קריטיים במתן תמיכה לילד ולמשפחתו מתן אבחנה, הפסקת טיפול בשל היעדר תגובה והתקדמות מחלה, חזרת מחלה והגדרה של מחלה סופנית הן נקודות קריטיות עבור המשפחה. במעמד האבחנה נדרשת תמיכה בהורים, מאחר ורוב הבעיות הפסיכוסוציאליות מתעוררות בשלב זה. התמיכה של הצוות במשך כל שלבי המחלה והטיפול חשובה מאוד. תגובת ההורים לחזרת מחלה, לרוב קשה וחמורה הרבה יותר מאשר באבחנה ראשונית, ועל כן מצריכה התייחסות שונה. כצוות מטפל חשוב שנדע ונתמוך בהתאם. לתמיכה חברתית חשיבות רבה. שיחה עם בני משפחה, חברים והורים לילדים חולי סרטן הינה משאב חשוב לתמיכה בהורים. תקשורת פתוחה וכנה תוביל להתמודדות טובה יותר. תמיכה מהמטפלים, ובמיוחד מהאחיות, נמצאה כגורם משמעותי ביכולת של ההורים להתמודד בצורה חיובית עם מחלת הסרטן של ילדם. סיום הטיפולים הינו רגע משמח מצד אחד, אך נתפס על ידי ההורים כשלב מלחיץ ומפחיד

רשימת ספרות

1. Loeffen EAH, Kremer LCM, Mulder RL, et al. The importance of evidence-based supportive care practice guidelines in childhood cancer - a plea for their development and implementation. Support Care Cancer. 2017;25(4):1121-25. Epub 2016 Dec 8. 2. Kerr LMJ, Harrison MB, Medves J, et al. Supportive care needs of parents of children with cancer: transition from diagnosis to treatment. Oncol Nurs Forum. 2004 Nov 16;31(6):E116-26. 3. Kahn JM, Athale UH, Clavell LA, et al. How variable is our delivery of information? Approaches to patient education about oral chemotherapy in pediatric oncology clinic. J Pediatr Health Care. 2017 Jan- Feb;31(1):e1-6. Epub 2016 Jul 25. 4. Rodgers C, Bertini V, Conway MA, et al. A standardized education checklist for parents of children newly diagnosed with cancer: A report from the Children's Oncology Group. J Pediatr Oncol Nurs. 2018 Jul/ Aug;35(4): 235-246. Epub 2018 Mar 28. 5. Tutelman PR, Chambers CT, Stinson JN, et al. Pain in children with cancer: prevalence, characteristics, and parent management. Clin J Pain. 2018 Mar;34(3):198-206. 6. Olson K, Amari A. Self-reported pain in adolescents with leukemia or brain tumor: a systematic review. Cancer Nurs. 2015 Sep-Oct;38(5):E43-53. 7. Spruit JL. Hematologic childhood cancers: an evidence based review. Am J Nurs. 2019 Dec;119(12):34-44 8. Mize L, Harris N, Stokhuyzen A, et al. Neutropenia precautions for children receiving chemotherapy or stem cell transplantation for cancer. J Pediatr Oncol Nurs. 2014 Jul;31(4):200-10. 9. Momani TG, & Berry DL. Integrative therapeutic approaches for the management and control of nausea in children undergoing cancer treatment: a systematic review of literature. J Pediatr Oncol Nurs. 2017 May/Jun;34(3):173-84. Epub 2017 Feb 13. 10. Gunawan S, Ten Broeke C, van de Ven P, et al. Parental experiences with chemotherapy- induced alopecia among childhood cancer patients in Indonesia. Asian Pac J Cancer Prev. 2016;17(4):1717-23. 11. Yu RN. Fertility preservation in the pediatric cancer patient. Curr Opin Urol. 2019 Sep;29(5):477-80. 12. Burns KC, Hoefgen H, Strine A, et al. Fertility preservation options in pediatric and adolescent patients with cancer. Cancer. 2018 May 1;124(9):1867-76. Epub 2018 Jan 25. 13. Mütsch J, Friedrich M, Leuteritz K, et al. Sexuality and cancer in adolescents and young adults – a comparison between reproductive cancer patients and non-reproductive cancer. BMC Cancer. 2019 Aug 22;19(1)828. 14. Van Dijk-Lokkart EM, Steur LMH, Bramm Kl, et al. Longitudinal development of cancer-related fatigue and physical activity in childhood cancer patients. Pediatr Blood Cancer. 2019 Dec;66(12):e27949. Epub 2019 Aug 22. 15. White TE, Hendershot KA, Dixon MD, et al. Family strategies to support siblings of pediatric hematopoietic stem cell transplant patients. Pediatrics. 2017 Feb;139 (2):e20161057. 16. Thompson AL, Christiansen HL ,Elam M, et al. Academic continuity and school reentry support as a standard of care in pediatric oncology. Pediatr Blood Cancer. 2015 Dec;62(Suppl5):S805-17. 17. Toruner EK, Altay N. New trends and recent care approaches in pediatric oncology nursing. Asia Pac J Oncol Nurs. 2018 Apr-Jun.5(2):156-64.

79