בשבילי הבית - עלון מספר 100

בבית, ולא בלינה המשותפת. החלטנו לעבור לאניעם בגולן. אריה יצא ראשון והיה נהג מיניבוס, שהסיע את הילדים לבית הספר. בסוף השנה החלטנו לחזור לבית גוברין. אריה מספר שבחזרתו מאניעם הואשב אל הנהגות במשאית, שעשתה הובלות למפעל. היתה עבודה רבה ובמפעל עבדו עם חברת משאיות. אריה היה עובד של החברה, אבל נהג במשאית של המפעל ורק עבור המפעל. חמש שנים עבדתי אצל פרטוש (בעל חברת המשאיות) ווכשהתאפשר חזרתי לעבוד בבית. , 2009 כשהתבצע המיזוג עם "אשטרום" התפנה מקום של מפעיל מלגזה. אריה ביקש, וקיבל את המקום, ומאז , אריה ביקש במשרה מלאה על המלגזה. 71 מגיל (מבוסס על ספר של דורית גופר - "בית בונים בשנים") אני כל-כך מתגעגעת אליך, אתה חסר, מאד, הכל מוזר, שונה. הייתי רוצה שנמשיך להנות ביחד מהבית שבנינו , הגינה שטיפחנו, מהילדים והנכדים שגידלנו, שאהבת והתגאית. לא מזמן כשהתפטרת מהעבודה אמרת לי שעכשיו נתחיל לנסוע ביחד לטייל, לא הספקנו. קשה לי לחשוב עליך בלשון עבר, אתה שכל-כך אהבת את החיים, אהבת אנשים, היו לך המון חברים בכל הגילאים, אפילו בבית החולים ובתא לחץ יצרת קשרים עם מטופלים. אהבת תמיד את העבודה, את המשפחה, ואהבת לעזור לאנשים. לכל תקלה בבית, עם ידי הזהב שלך, יכולת לסדר ולפתור בעצמך. האהבה שלך לילדנו, הדאגה והעזרה בכל מצב, הן השראה וגאווה לכולנו. אריה, היו לך חיים מלאי פעילות ומעשים טובים. תנוח לך! ותדע שאני לא לבד, גידלנו ילדים ונכדים נפלאים שדואגים לי, עוטפים ומחבקים. בזכותם אפשר להמשיך ולמלא את החלל שנוצר. אני חושבת עליך המון, יפה, צעיר, מלא בשמחת חיים. מעריכה ואוהבת, נעמי. • סבא אריה שלי, סבוש שלי, לא מאמינה שאתה כבר לא פה, לא סתם קוראים לך אריה.. עד הרגע האחרון שלך נלחמת כמו אריה אמיתי, כל כך רצית להשאר איתנו.. ואנחנו כל כך רצינו שתשאר, ידעת שאנחנו שם ואתה לא ויתרת ראינו.. ראינו שניסית, סבא הלב כואב ואני מסרבת להאמין, החיים מפתיעים וכל כך לא צפויים, אני לוקחת ממך את האופטימיות ואת שמחת החיים שלך, איזה בן אדם שמח וכמה טוב לב היה לך. איפה עוד אפשר לראות סבא שמרים עם הנכדה שלו צ'ייסרים במסיבות קיבוץ, אין עוד סבא מצחיק ושמח כמוך, גם בשביל החברים שלי אתה סבא אריה. סבא אני לא אשכח כשהייתי לא הייתם מוכנים לוותר כמעט 80 מאושפזת בבית חולים כמעט חודש אתה וסבתא זוג בני על יום כדי להיות איתי בבית חולים, כמה הצחקת אותי וכמה הייתם שם בשבילי אתה וסבתא, אני בחיים לא אשכח את זה, סבא אני מקווה שהייתי לצידך מספיק, באחד הימים האחרונים שלך היה לך כל כך קשה להגיב ולדבר ובכל זאת שמעת אותי לידך, פתאום פקחת עיניים ובקול הליצני שלך קראת לי פתאום "היי חמודה" כמה אושר היה לי בעיניים. סבא אני כל כך רוצה לבוא אליך ביום שישי לדבר איתך ולצחוק איתך, כמה זה יחסר לי, אבל סבא אל תדאג אני מבטיחה לבקר את סבתא, אני יודעת כמה אתה בטח דואג לה עכשיו, אבל היא עטופה בחום ואהבה שלנו אל תדאג, סבא שלי אני כל כך אוהבת אותך וכבר מתגעגעת אני יודעת שתשמור עלי ועל כולנו מלמעלה שלך, מאי הנכדה של אריה מאייר אריה, איש יקר שלי,

14

2021 בנובמבר 5

א' בכסלו תשפ"ב

"בשבילי"