בשבילי הבית - עלון מספר 100

אריה היקר, התכנסנו כדי להיפרד ממך בפעם האחרונה. משפחת מאייר - המשפחה האמיתית והאהובה שלך,

ואנו משפחת בג... המשפחה השניה שכל-כך אהבת, ואנו אותך. שנים רבות נהגת בגאווה, העמסת לפני עלות השחר והובלת סחורה בשלום ליעדה ללקוחות שהכירו, העריכו וכיב ו דו אותך בזכות אישיותך והיכולת המיוחדת לתקשורת הבין-אישית. כשהחלטת לסיים כנהג משאית עברת לעבוד כמלגזן באחריות רבה, לעשות סדר במחסן, תמיד בנכונות ובעזרה לאחר עם חיוך ושמחה. הגעת לעבודה בשעות המוקדמות של הבוקר לקבל את הספקים למפעל להעמיס ולפרוק ולעזור לנהגים ולכל מי שצריך. ולאחר מכן דאגת לקבל את פנינו בחיוך לכל עובדי המשרדי ולברך אותנו בבוקר טוב. כשהחלו בעיות הבריאות, לא ויתרת, המשכת לעבוד כל עוד יכולת ובזמנים של טיפולים דאגת מדי יום לטלפן לשאול לשלומנו, ואנו דאגנו לך.. שוחחנו רבות על המפעל, התעניינת מה קורה בכל פינה והכל מתוך אכפתיות ורק כדרך אגב ספרת לנו מה עובר עליך ואנחנו דאגנו לך... לאורך השנים שיתפת אותנו בשמחות על הולדת הנכדים שכל-כך אהבת, על נעמי היקרה לך מכל, על ילדיך שבאו לגור כאן לידכם, גם על מי בחרו בדרך אחרת ועל הבן והנכדים שגרים במרחקים... נזכור אותך בחיוך, באופטימיות האין סופית שלך, כי הכל יהיה בסדר. זה הולך רק עם אריהל'ה, כי הוא היה כזה, אהוב ונאהב על כולם. איך תמיד חייך והתעניין. המדרכה, מה תעשה בלעדיו? שם היינו הכי הרבה נפגשים, שם היינו עוקבים אחריו, הולך עם האוזניות, או מדבר עם מיליון החברים שהיו לו. ואיזו עזרה ידע לתת ואילו ידי זהב. בכל דבר, מהקטן עד הגדול. הכול היה לו. מחסן כלים מסודר עד המסמר האחרון. רק עוד לפני זמן דיברנו על מרכז לתיקון אופניים. לא היה משהו שלא ידע לתקן. ואיך רקד, הוולס המרגש שלו עם נעמי בחג החמישים. תמיד היו כוכבי הערב, כשעוד רקדנו, קרקוביאק ופסה דובלה בימי שישי בחדר האוכל. רק לקנא איזה בן זוג לריקודים הוא היה. בבוקר בשש, וגם בארבע, היה יורד למפעל על הווספה, שהיה מסיע בשקט ומתניע רק אחרי שיצא מהשכונה. קבוע בשש בבוקר, אני בכורסה במרפסת והוא מנפנף לי לבוקר טוב. הכל לאט לאט הונח בצד וחיכה לימים , שאולי הכול ישתפר. לא הכול, חלק, משהו ... האופטימיות, שגם כשדעכה, עדיין היתה נסוכה על פניו ורק דיברנו על מה עוד אפשר לעשות ... הנפש רצתה לצאת החוצה ולצעוק, הידד לחיים, אבל היא נכלאה בפנים והכל נדם ... אוהבים אותך כל כך ונמשיך ונאהב. (דליה) נוח על משכבך בשלום. אנחנו כל-כך מתגעגעים 2021 משפחת בג - אוקטובר לאריה 4.10.2021

17

2021 בנובמבר 5

א' בכסלו תשפ"ב

"בשבילי"