בשבילי הבית - עלון מספר 122

מכבית מאייר

• שנות 34 שנים נפרדתי מפסקול חיי במשך 3 לפני עבודה בגיל הרך . סיימתי את עבודתי מסיבה רפואית ולא מבחירה מה שהעצים את הקושי ותחושת הריק, נאלצתי לחשב מסלול מחדש. • תמיד ידעתי שזה יהיה מסלול חיי המקצועי ,סבתי ואימי היו גננות וזה כנראה היה מודל חיקוי והשל ראה עבורי. משם סללתי את דרכי לעבודה הכי מתגמלת במובן הרגשי.

• בשלוש שנים האחרונות אני סייעת אישית לילד מופלא שסולל את דרכו לשילוב מלא וטוב במל סגרת חינוך רגילה. בנוסף אני עובדת בחינוך החברתי יומיים בשבוע וממשיכה לגדול ולצמוח עם הילדים שפגשתי כשהיו פצפונים. • אני מאמינה שחשוב להבין את גודל האחריות לבטחונם הפיזי והרגשי של הילדים . לתת לילדים את הבטחון שאני רואה אותם באמת את החוזקות ואת הקשיים, שיזהו ויכירו במיוחדות והיחודיות שלהם שיאהבו את עצמם. שיתנסו ויחקרו....השתדלתי שהגן שלי יהיה תחנה משמעותית במסלול חייהם. • הקשיים שלי: פרידות, ושמירה על בטחונם הפיזי (אחריות עצומה). • רגע משמעותי : לפני כמה חודשים הוזמנתי ע"י טליה מזומן (ביתם של אביגיל ויניב) שהיתה ילדה שלי....להשתתף בארוע בית ספרי לרגל שנת המצווה. טליה הזמינה אותי כאשה שהיתה משמעותית בחייה אולי זו דוגמא שמייצגת עבורי את מהות העבודה החינוכית.

שושי סויסה • אני עובדת כיום בבית ספר יסודי ומחנכת כיתת תקשורת. • שנים האחרונות נכנסתי לתחום החינוך 8 בחינוך עסקתי רוב חיי אך ב- המיוחד. תמיד בער בי הרצון להשפיע על הדור הבא ולהוביל את התל מידים קדימה על בסיס ערכים מתוך שליחות ואמונה בדרך. • אני אוהבת את תחושת הסיפוק וההצלחה לאחר תהליך עם התלמידים, מתענגת על האהבה שהילדים מרעיפים עליך ולראות את הערכים שהוטמעו אצל התלמידים והיכולת להוקיר תודה. אוהבת את שיתוף הפעולה עם הצוות החינוכי והפירגון והגב של המנהלת. • דגש על חינוך לחיים - חינוך ערכי ורגשי לפני כל המוטו שלי הוא (שפה או חשבון). מקצוע • פחות אוהבת להתעסק עם הורים קשים.

לל

27

2023 בספטמבר 1

ט"ו באלול תשפ"ג

) 122 "בשבילי-הבית" (