בשבילי הבית - עלון מספר 122

היה הכפר ליפתא חלק מהאזור הבינלאומי של ירושלים. עם פרוץ 1947- על פי תכנית החלוקה של האו"ם מ , היה אזור מערב העיר עדיין שקט. תושבי ליפתא קיבלו הוראה מהוועד 1947 האלימות בירושלים בראשית דצמבר הערבי העליון לפנות את הנשים והילדים מן הכפר כדי לשכן בו חיל מצב. חלק אכן עזבו ובמקומם נכנסו לכפר אנשי נג'אדה שדאגו להפר את השקט באזור. זריקת רימון על אוטובוס בבית הכרם גרמה לנקודת המפנה. עשרה .1948 יהודים נפצעו, ה"הגנה" הגיבה בחומרה וגרמו לבריחת הערבים מהכפר בתחילת ינואר ישובו יהודיים על אדמות הכפר, מדינת ישראל החזירה לכפר את שמו התנכ"י 1948 במהלך פברואר-מרץ "מי נפתוח". אך התיישבות זו כשלה ובתי הכפר נותרו נטושים. עם הזמן פלשו אליהם חסרי דיור, שפונו או התפנו לאחר מכן. בהמשך המסלול נוטשים את בתי הכפר לכיוון פארק ירושלים ועמק הארזים. לאורך המסלול ניתן להתרשם מהטרסות ובהם בוסתנים נטועים בעצי תאנה, שקד, זית, חרוב ומיש. עצי המיש הדרומי כאן הם אחד הריכוזים הגדולים בישראל, והם נשתלו ביישובים ערביים בשל האמונה ביכולות העץ לגרש שדים. עם ההגעה למגרש המשחקים "גן המצודה" הנמצא בעמק הארזים, נסיים את המסלול.

למעוניינים להמשיך ולטייל אפשר לצעוד עם השביל הכחול דרך "שביל ירושלים" בנחל שורק, לעבר גן לאומי ק"מ. (נדרשת הקפצת רכב נוסף לנקודת הסיום). 3- עינות תלם ושמורת נחל חלילים, תוספת של כ

תהנו! לקוח מאתר רשות הטבע והגנים

הכפר הערבי הנטוש ליפתא במבואות ירושלים

דרור פייטלסון, מתוך אתר פיקיויקי

47

2023 בספטמבר 1

ט"ו באלול תשפ"ג

) 122 "בשבילי-הבית" (