בשבילי הבית - עלון מספר 126

ּבִ‏‏שְבִילֵי ה ַּבַיִת עלון בית גוברין כ"ד בטבת תשפ"ד 2024 בינואר 5

(הדברים השמחים) ומפה נקום מילים: נעם חורב ועידן רייכל לחן: עידן רייכל

ומפה נקום לדברים היפים עוגה על השיש וגג רעפים לרקוד על החול בזריחה יחפים קרן של שמש על מים שקופים ומפה נקום לדברים הפשוטים לאור שנדלק בחלונות הבתים מוכרי הפירות שעומדים בצמתים עפיפון מרחף קשור בחוטים עוד נאסוף את הדברים שחיים למענם שקט בכיס, אהבה בחינם קיץ בים, תמונה על הקיר שיר שאהבנו לרוץ להגביר עוד נמצא בנו כוחות עוד ניקח את המושכות עוד נקיים בעצמנו את כל ההבטחות

ומפה נקום לדברים שאין להן שם הדממה בין דפיקות הלב הפועם לצד הכאב שלא יעלם לבנות לנו בית חם ושלם עוד נאסוף את הדברים שחיים למענם שקט בכיס, אהבה בחינם קיץ בים, תמונה על הקיר שיר שאהבנו לרוץ להגביר עוד נאסוף את הדברים שחיים למענם שקט בכיס, אהבה בחינם קיץ בים, צחוק ילדים שלט על דלת ברוכים הבאים עוד נמצא בנו כוחות עוד ניקח את המושכות עוד נקיים בעצמנו את כל ההבטחות ומפה נקום לדברים היפים

ומפה נקום לדברים השמחים חתונת צהריים, שולחן פיצוחים ערב שבת ודלי עם פרחים לעלות על גדותינו מרוב חיוכים

https://www.youtube.com/watch?v=5arxM4ds-fM

: דבר העורכת

. את העלון הראשון ממש 2024 עלון ראשון לשנת (ואפילו לפני...), 2013 פרסמתי עוד בתוכנת "וורד", בשנת זה עוד היה בתקופת לאונרדו - זוכרים??? ואני עדיין נהנית מחדוות היצירה, שכן כתיבת העלון מענגת! שוב, אני מנצלת במה זו, ממליצה ומזמינה את כל מי שמעוניין ורוצה להוסיף, להצטרף אלי! עלי לציין שאכן המצב השתפר ויותר מכם כתבו ושיתפו אותנו במחשבותיהם. אני מבטיחה (וזה לא קורה הרבה,..) שלכתוב בעלון זו דרך הרבה יותר יעילה לקדם את עיניינכם (בהשוואה לשיחות בשבילים...) אני מודה בענק! לשותפים שלי ומזמינה את כולם "להצטרף לסירה שלנו". זה כבר חודש שלישי שאני מפרסמת את העלון ובחוץ נשמעות רוחות מלחמה ואני שואלת עד מתי? כמה זמן אדם יכול להיות מתוח ובלחץ (ממש לא מקנאה בבני משפחות החטופים) . פעם עניתי "מצוין" בכל פעם ששאלו אותי "מה נשמע", היום, אני אומרת טוב , בטח לא מצוין ואני מוסיפה את המילים "לעת-עתה" ומקווה שיבואו ימים טובים יותר ומהר!

שבת שלום ושקטה! וקריאה נעימה!

ואמן,, שיחזרו כל השבויים! והחיילים! (מיצינו...) עירית

2

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

. מִשֻלְחָנֹו שֶל הֳיֹו"ר – שָחַר לֵוִי

2024 לחברים שלום. ינואר

בדיווח הפעם ישנה התייחסות קצרה למלחמת חרבות ברזל, דיווח שוטף וברכה למרב גורדון - מנהלת הקהילה המסיימת.

• חרבות ברזל לא ניתן היום להתחיל שום דיווח, אירוע (לא חשוב האם משמח או פחות), מבלי להתייחס ולציין את המלחמה חודשים ועדיין מתנהלת וגובה מחירים כבדים בדם ובדמים. 3 שנכפתה עלינו לפני אי אפשר מבלי לאחל לכל החטופים שיבה מהירה הביתה, לפצועים הרבים החלמה מהירה ושלמה ולחבק ולחזק את משפחות הנופלים. ברמה האישית הטבח והמלחמה הכניסו אצלי הרבה דברים לפרופורציה ואני מקווה שזה יישאר כך גם בשוך הקרבות. ולא חשוב איזה שם יחליטו לקרוא........ משפיעים וישפיעו על כולנו לתקופה ארוכה מאד שעדיין 7.10.23 אירועי קשה להעריך את משכה ובמגוון מישורים, אישי, קיבוצי, תנועתי ולאומי. ההשפעה תהייה גם בתחום החברתי וגם בתחום הכלכלי. אני חושב שלא כל הדברים שנחווה יהיו בהכרח שליליים, ואפשר יהיה בתוך הכאוס הנורא להצמיח דברים חדשים ולהתייחס אחרת לנושאים שבעבר היינו מוכנים ל"ההרג" עבורם ופתאום יראו אולי פחות קריטיים. • בי.ג'י ע � יותר מבשנה ש 10% החברה הייתה עד פרוץ המלחמה בקצב מכירות שמעל התוכנית והייתה אמורה למכור כ – ברה. המלחמה כמו בהרבה תחומים אחרים, פגעה קשה בפעילות המכירות של החברה והיא תסיים את השנה בהיקף מכירות דומה לשנה שעברה. , הערכת מנהלי החברה שההתאוששות תהיה הדרגתית ותימשך מספר חודשים, אבל 2024 בתוכנית לשנת . 2023 יגדל באחוזים דו ספרתיים אל מול שנת 2024 שהיקף המכירות השנתי בשנת 2024 במקביל מתקדמות עבודות הבניה להקמת הקו החדש, שמתוכנן להתחיל לייצר בחציון השני של שנת (חודש יולי), הפעלת הקו אמורה להגדיל את רווחיות החברה עקב מעבר לייצור עצמי מוגבר של חלק מהמוצרים שהיום נרכשים במפעלים אחרים. החברה מתכננת לייעל ולשפר את מערך הלוגיסטיקה והאחסון, פעולה שעשויה לחסוך סכומים ניכרים שהיום משולמים לקבלני משנה. •בניה בהמשך לסעיף הקודם....... גם הבניה באתר נעצרה בשלב המלחמה הראשון, וחזרה לפעילות "בעצימות נמוכה" בעיקר בגלל מחסור בעובדים. קשה להעריך בשלב זה מה תהייה הפגיעה בלוחות הזמנים ובחברים הבונים, מנהלת הבניה משתדלת לעקוב ביחד עם חברת הניהול ולצמצם את הנזקים. • המערה לסיים את יחסי לאחר שנים ארוכות של פעילות, החל מהשנה המערה תחדל מלקיים אירועים, אנחנו מנסים העבודה עם המפעיל בדרך של הסכמה. לאחר סיום הפעילות, נצטרך ל"חשב מסלול מחדש" על אופן השימוש (אם בכלל) בנכס.

3

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

• 2024 תקציב

תהייה מושפעת ככל 2024 . שנת 2024 באסיפה האחרונה אישרנו (בקלפי) את תקציב המשק והקהילה לשנת הנראה ממשך הלחימה וההתפתחויות בצפון, אבל לפחות בגזרתנו אנחנו מקווים שלא תהייה לה השפעה שלילית שתשבש את הפעילות. • ניהול קהילה שנים 5 בחודש ספטמבר בחרנו בשיר פליס מגברעם להיות מנהל הקהילה שיחליף את מרב גורדון שסיימה מעל מוצלחות מאד (לפחות לדעתי), המלחמה גם במקרה זה דחתה את החפיפה בעיקר בגלל ששיר נענע לפניית אחד הקיבוצים בהם עבד למלא את מקום מנהל הקהילה שגויס, לאחר כחודש הוא החל בחפיפה וקיבל אחריות מלאה בתחילת דצמבר. אני רוצה לאחל לשיר ולנו הצלחה בתפקיד לרווחת כלל החברים אי אפשר לסיים מבלי להוקיר ולהודות למרב גורדון שותפה נפלאה בחמש וחצי השנים האחרונות בבית גוברין. עברנו (כפי שידוע לכם) לא מעט מהמורות לצד הרבה דברים טובים ומשמחים, מרב הייתה ציר מוביל ומרכזי בזכות אישיותה, ניסיונה, חוכמתה וגישתה המדהימה אנשים. אין ספק שקיבוץ בית גוברין ואנחנו שעבדנו לצידה זכה וזכינו להתברך בכך. מאחל לנו ולעם ישראל בכלל, שנה אזרחית טובה בהרבה מזו המקוללת שהסתיימה.

שחר

טיול ותיקים ברח' הנביאים בירושלים -בהדרכת יואב בילר

4

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

. ּת ַּמָה ל ָּה ּתְקּופָה - נִפְרָדִים מ ִּמֵרַב!

אז זהו נפרדים . . . נפרדים לאחר כחמש וחצי שנים בהן עברנו יחד המון – • עברנו הצלחות לצד כישלונות, • חגגנו ביחד חגים, מסיבות, אירועים, • וגם היינו ביחד בימים קשים של אבל, מלחמות, מבצעים (והיו לא מעט מאלו בשנים האח רונות), • מחלות (שלא לומר קורונה), • בנינו, • הרסנו, • ניסנו, חשבנו, התלבטנו, החלטנו, שינינו, • הקמנו ועדות, החלפנו ועדות, • ושוב חשבנו, התלבטנו, החלטנו, שנינו, • בין לבין התעסקנו עם נושאים גדולים כמו פנסיה, שיוך, שינויים בחינוך, בינוי וצמיחה דמוגרפית, ותמיד גם היו ברקע גם נושאים של השגרה כמו קקי של כלבים, סכסוכי שכנים, תקציב, הפסקת חשמל, בטחון, נוי, תרבות ועוד ועוד. ועכשיו הגיע זמן לפרידה. האמת - הפרידה הזו, מקהילת בית גוברין, ממכם כקהילה וכפרטים מאד קשה לי, כל כך קשה לי שהלכתי ובדקתי מה אומרים חוקרים על פרידות – אז כך: המונח פרידה מתייחס לסיום של מערכת יחסים למרות שהחיים רצופים פרידות, רבים מעידים על עצמם כי הם לא אוהבים פרידות, פרידות מייצגות שינוי, מעבר. מחקרים שנערכו בנושא, מצאו כי אפילו פרידות שמעוררות בנו רגשות חיוביים, לדוגמה כש מדובר בפרידה מהאהובים בארץ לקראת טיול ארוך ומשמח בחו”ל, כרוכות גם בתחושות נעימות פחות של לחץ ודחק. לעתים, התחושות הללו מתהוות לכדי חרדה של ממש, וההתמודדות עם הפרידה הופכת לאתגר אמיתי. לעיתים פרידה היא אירוע טראומתי שמפגיש אותנו עם מציאות חדשה.

אז כן אני, מרב גורדון, מתחילה מציאות חדשה של ניהול קהילה אחרת, וגם אתם חברי לבית גוברין מתחילים מציאות קצת אחרת עם מנהל חדש.

למרות הקושי אני בטוחה בהחלטה לשנות – אני בטוחה כי נכון לקהילה תחלופת מנהלים כל מספר שנים. ואם עוצרים לרגע ומתבוננים לאחור – אני גאה מאד בתקופה שעברנו יחד. אז כן נפרדים אבל לא נפרדים. בטוחה שנשאר יחד חברים, מבטיחה (גם אם לא תרצו) להגיע לאירועים קהילתיים וללא צל של ספק אשאר בקשר ויש חברויות שיישארו עימי לעד.

תודה על הכל, תודה על כך שגדלנו יחד, שעברנו כברת דרך משמעותית. אוהבת אתכם מרב

5

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

6

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מרב, אשת הברזל שלנו. שנים עברו ביעף.." (התאמתי את המשפט אלינו..) 5 איך אומרים: " אני מתאפקת לא להאריך... וזה ממש קשה! את זו שהצמחת את רעיון "הותיקים" בהתחלה כשורה בתקציב ואחרי זה בעשייה. וזה נפלא! גם אם לעיתים מידת השותפות הציבור היתה קטנה מהציפיה. הציבור שמח ומרגיש מפורגן מעצם החשיבה עליו. תמיד הרגשתי שמה שאת רוצה - יהיה.... ואם זה היה לטובתנו זה היה נהדר! אני יותר ממודה לך על החשיבה שהקהילה לא אחידה ובנויה ממגוון אנשים ומגוון צרכים תודה לך על הזרקור שכיוונת לכיון הותיקים. תודה על שיצרת את הקבוצה, ופסעת בשבילנו את צעדי הפתיחה... אני מבטיחה לך ולותיקים להמשיך וליצור, כך שכולם ירצו להשתייך לקבוצה המדהימה שלנו. עירית

מרבי שלנו, פתגם סיני עתיק אומר:

"כשרוח השינוי נושבת, יש הבונים חומות ויש המקימים תחנות רוח"

יציאתך לדרך חדשה היא השינוי שלנו, ולמרות הקושי נסתגל לשינוי ונאחל לךלבנות את תחנות הרוח הפרטיים שלך בהצלחה.

אוהבים אותך מאד קהילת בית גוברין וחבריך לעבודה.

שנה (גם בקיבוצים אחרים), ואת משהו מיוחד. 35 אני עובד במקצוע , תקופה לא קלה לקיבוץ. הקהילה דשדשה, דיממה עם גרעון אדיר. לא עשינו 2018 הגעת ב הסדר חובות בנקים, מבחינת האבולוציה של הקיבוץ, היינו בשפל. התמזל מזלנו שנכנסת לעובי הקורה מהר מאד , מהר מאד הבנת את רוח הדברים, והחל מהשנה שלאחר מכן, תמיד הקהילה סיימה באיזון תקציבי , לפעמים אפילו בעודף קטן ששימש בהמשך. אז בהחלט בקטע הזה, ישר כוח. אני חושב שהשארת פה (מהדוגמאות שסיפרו עליהם לפני) פעילויות שנבנו אחת במק ביל לשניה, והמכנה המשותף של כולם, זה בעצם העצמה של הקהילה וזה בעצם עוצמתו האמיתית של קיבוץ. ופה אני חושב שהשארת נדבך רציני, שעוד נהנה ממנו שנים רבות , ואם זה בא ביחד עם צמיחה כלכלית וצמיחה דמוגרפית, אז אני חושב שנתת לנו פוש אדיר ותודה רבה! ועכשיו נלך לנוח... ארנון ליפשיץ

7

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

דברי פרידה מהיער למרב

2023 דצמבר

כסלו תשפ"ד

מרב שלנו, אז מכתב פרידה זה לא (מסרבות להפרד) אבל זו במה עבורנו להודות לך על שנים של חשיבה ועשיה משותפת. תמיד חשוב לך לציין שאת לא אשת חינוך ולהגיד לנו שאת סומכת עלינו לגבי ההחלטות שנקבל. אבל האמת שאת כן אשת חינוך, כי את מצליחה להצמיח אנשים מצד אחד, ללוות אותם צעד אחר צעד, אבל לא בקטע לוחץ ומלחיץ... אלא ממקום תומך שרואה את הצורך שלנו, וצד שני מאפשר לנו מרחב בטוח ונעים והכי חשוב חופש פעולה מלא. כל שיחה איתך קודם ולפני הכל, לא משנה מה הסיטואציה - מתחילה ב"איך את?" ומסתיימת ב"איך אוכל לעזור לך?". הצלחת לראות בכל אחת מאיתנו את האדם שאנחנו, ורק אחרי שאת באמת יודעת מה שלומנו, הרשת לנו לדבר על עבודה. את עבורנו אוזן קשבת, משענת, מקום בטוח לשתף בו גם קשיים ותיסכולים. תמיד ובאמת בכל שעה, הרגשנו עטופות ושתהיי לצידנו בכל רגע נתון. ולקראת סיכום (רק של המכתב) אחת הסיבות שאת באמת אחת המנהלות היותר טובות שפגשנו, היא שאת שילוב של כשרון ומקצועיות ברמות הכי גבוהות שיש לצד אנושיות, רגישות ואיכפתיות. מרב הגיעה אלינו בשנים של תנופה חדשה בהקמת פרוייקטים קהילתיים, בתמיכת המועצה האזורית "יואב". משהו שלא חווינו כלל בשנים עברו. יער המאכל היה הפרוייקט הראשון, שנתן את אות הפתיחה, למרכז במוסיקה, לממלכת החיות, ארכיון, המכבסה. הצופים מהצד ביער - עצים, שיחים ואנשים ראו איך מרב מתחברת למהלך ונותנת לו רוח גבית חזקה. התמיכה ביער נתנה ביטוי לכך, שההילה החא מרכז הכובד בעבודתה של מרב ואנחנו את זה לאורך השנים, בעבודתנו המשותפת, שיתוףפעולה שהקרין על ההנהלה כולה. מצוות היער, אביגיל, דליה ושולי. ביער המאכל, אני כבר שם, מחכה למרב שצריכה להגיע, עוד לפני 7:15 בוקר, השעה שהיא מגיעה למשרד, לדבר על קציב היער, המטרות לשנה הבא וההתמקדות בקידום פרויקטים חדשים. הכל במטרה להפוך את היער למקום מיוחד של טבע, חקלאות ומ פגשי קהילה. הפגישות ביער, שבעצם היוישיבות משרד חשובות, לכל דבר ועניין חיזקו בנו את ההרגשה, שיש הערכה רבה למה שאנחנו עושים ובפועל תמכו בנו מעשית וכספית. לא פעם, בדברים שמרב הלכה איתם קדימה, עוד לפנינו.

כל מקום שתהיי בו פשוט זכה בפעל הפייס, מרוויח בענק!

ושתהיי ראשת מועצה או חברה באיזה קבינט תזכרי שאת באמת אישה יוצאת דופן ושאף אחד לא יספר לך אחרת.

אוהבות מאד (ולא נפרדות) ליבנת ודורין.

8

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

9

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מירב יקרה, והקהילה כולה אני מודה לך על האמון שנתת ברעיון חנות 2.0 בשמן של מתנדבות המכבסה קהילתית . 2 יד מה שהתחיל כפרויקט בני מצווה הפך למיזם מרכזי בקהילה. צעדנו צעד צעד עם הרבה עידוד ודחיפה ממך. קבלנו ממך עצות טובות כמו שילוב פעילות תורמת ובזכות זה הארנו את העולם בעוד קצת טוב. הכח וגם היופי בניהול טוב הוא השיתוף, תודה שהיית שותפה ותודה שנתת יד חופשית ותמיד תמיד פרגנת לנו. חנה בכר

למרב , זכיתי לעבוד איתך מעל שנתיים. עבדתי עם מנהלי קהילה אחרים אבל העבודה איתך אחרת ויוצאת דופן. המסירות, האחריות באמת ללא גבולות. כפי שכבר נאמר, אוהבים אותך ומאחלים רק טוב בהמשך הדרך.

שי כהן

מרב , לפני למעלה משנתיים, בעודי בונה את הארכיון המשפחתי שלי, פנית אלי בבקשה שאקים ארכיון לקיבוץ בית גוברין. מהכירותי איתך למדתי, שהבסיס לפניתך נבע מהחשיבות הרבה שאת רואה לתיעוד מורשת הקיבוץ בעבר ובהווה. לפרוייקט ההתנדבותי התגייסו גם הגר ושוהם ולארבעתינו נרקמו חלומות להגשמת הרעיון. אומנם התחלנו בחדרון קטן, וצנוע, אבל עזרת לנו, במלוא המרץ, בבניית תקציב וגיוס משאבים, שאיפשרו הנחת יסודות למקום ראוי ומקצועי, לעת עתה, בחדרון הקיים. בנוסף, התחיל תהליך של תכנון מבנה קבע בחדר לשימור באגף המשרדים. אין לי ספק שהיכולת שלך לראות פרוייקט, ליזום אותו, לדאוג למשאבים ליישומו, ובעת ובעו נה אחת לתת מרחב פעולה לעוסקים במלאכה, מחזקים את האמונה שיום יבוא ולבית גוברין יהיה ארכיון הראוי לגאוות כל חבריו. תודה גדולה מרב והצלחה בדרכך החדשה,

בשם צוות הארכיון, דר׳ נירית ליפשיץ, הגר אור, שוהם גודל גופר.

נירית ליפשיץ

אני רוצה להודות למירב בשם הנהלת הקהילה היוצאת. תודה על שהיית חלק בלתי נפרד מאיתנו. תומכת, מייעצת ומעודדת.

מאחלים לך בהצלחה בכל מה שתעשי.

דויד בונפיס

10

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

.

ה ַּסָבְתֹות הָא ֵּלֶה מְס ַּפְרֹות אֶת הַהִיסְטֹורְיָה ה ַּק ִּבּוצִית ּבְסֵרּוב לִהְיֹות קָר ְּבָנֹות"

/ https://www.davar1.co.il - לקוח מאתר האינטרנט של "דבר"

לא נשות ברזל: פרופ' סילביה פוגל-ביז'אווי, חוקרת החברה הקיבוצית, מנתחת את הופעתן "הן בנו | הזקופה והמרשימה של הנשים המבוגרות השבות משבי החמאס ואת מקורות כוחן יחד עם שותפיהן את החברה הזו מאפס. הקיבוץ היה כשלעצמו התשובה, ההיפך מהשואה. במקום להיות מושמדים להקים יחד קהילה, ולא סתם קהילה - קהילה שיתופית, שבה לא כל אחד לגורלו" תמונותיהן של הנשים המבוגרות השבות משבי החמאס כשהן מנופפות לשלום מהאמבולנס, הולכות על רגליהן ומחייכות לבני משפחותיהן, למרות מה שעברו ולמרות מה שחוו בשבעה באוקטובר, הן מראה מעורר השראה. 70 ההתפעלות מיוכבד ליפשיץ, יפה אדר, רות מונדר, מרגלית מוזס, עדינה משה, חנה פרי וחנה קציר – כולן בנות ויותר – זיכתה אותן בכינוי "נשות ברזל". שנה, מתקוממת נגד הכינוי 40 פרופ' סילביה פוגל-ביז'אוי, החוקרת את התנועה הקיבוצית מההיבט המגדרי כבר הזה: "זו לא אישיות ברזל", היא אומרת. "זה מושג גברי ומיליטנטי בעיניי, וגם מושג שמרחיק אותנו ולא מאפשר לנו להבין". אלה נשים שנלחמו כל חייהן להיות מי שהן, להשמיע את קולן, 80-70 פרופ' סילביה פוגל-ביז'אווי: "נשים בגיל לשלוט בחייהן, להגיד מה הן חושבות. והן לא ויתרו". אלה נשים שנלחמו כל חייהן להיות מי שהן, להשמיע את קולן, 80-70 פרופ' סילביה פוגל-ביז'אווי: "נשים בגיל לשלוט בחייהן, להגיד מה הן חושבות. והן לא ויתרו". לטענתה, "ההתפעלות מהנשים באה מניפוץ הסטיגמה. אנחנו בחברה רגילים לחשוב על זקנים, ובמיוחד על זקנות, כחסרות אונים, כנועות, בעלות יכולת נמוכה לחע שוב בעצמן או להגן על עצמן, ואלה סטריאוטיפים שאנו מטפחים ומחזיקים. לראות נשים חזקות, שעומדות על הרגליים למרות כל הסבל והצער, עומד בניגוד לסטריאוטיפ של מה זה אישה זקנה. אבל בעצם היותן מה שהן, הן שוברות סטריאוטיפים בענק – גם מגדריים וגם דוריים. זה מראה, בעיקר, איפה אנחנו בחברה טועים, ואיך השיח בינינו לא מותאם למציאות". "נשים זקנות שידרו לנו שהן איתנות" פוגל-ביז'אוי היא סוציולוגית פוליטית, פרופסור מן המניין ומלמדת במכללה האקדמית רמת גן וחוקרת במכון לחקר הקיבוץ ביד טבנקין. את הדוקטורט שלה היא עשתה בבית הספר הגבוה למדעי החברה באוניברסיטת פריז. תחומי המחקר שלה הן מגדר, אזרחות וזכויות אדם, משפחה והקיבוץ. היא פרסמה ספרים ומאמרים רבים בנושא. בעשרים השנים האחרונות, היא גם עומדת בראש המיזם לחקר מגדר בהתיישבות השיתופית. הרבה ממה שמפתיע, לטענתה, בנשים האלה זו העמידה, פיזית. הן עומדות על הרגליים, לא כפופות, לא נשענות. "הייתה גם אחת על כיסא גלגלים, ובכל זאת היא ישבה ישר, לא הייתה כפופה עם מבט אומלל. פה יושב הכוח. זה לא עניין מודע, זה החומר האנושי". וזה נכון, לדבריה, לא רק לגבי נשות הקיבוצים: "ראינו נשים חזקות מאוד גם בנתיבות, שדרות, אשקלון ואופקים, וגם במקומות אחרים. גם במקרה של רחל אדרי מאופקים, כולם התפעלו מאוד מקור הרוח שבו היא פעלה. נשים זקנות באו ושידרו לנו משהו אחר – שהן אנושיות, שהן איתנות, שיש להן ראש על הכתפיים".

אלה 80-70 בדור הנשים הספציפי, מסבירה פוגל-ביז'אווי, התחושה והרצון להילחם מאוד חזקים: "נשים בגיל נשים שנלחמו כל חייהן להיות מי שהן, להשמיע את קולן, לשלוט בחייהן, להגיד מה הן חושבות. והן לא ויתרו.

11

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

בגלל זה אנחנו איפה שאנחנו. גם בקיבוצים זה היה דבר עמוק ויומיומי".

על בסיס זה, נולד האפיון הספציפי של הנשים האלה: "רובן שייכות לדור המייסדים, או שהן הבנות של המייסדים, שכבר נולדו בארץ וגדלו בחברה השיתופית. הן באות מעולם ערכים שבו הרעיון הקולקטיבי מרכזי מאוד, ובתודעה הן בעצם לא נמצאות לבד במרכז. הן חלק ממשהו יותר גדול, וזה נותן הרבה כוח. הן באות מדור שנאבק, אבל גם בחברה שיש בה קהילתיות תומכת". האבות שלהן לחמו במלחמת העצמאות, בעליהן לחמו במלחמת יום הכיפורים, ילדיהן לחמו במלחמת לבנון, רבות מהן שירתו בצבא בעצמן, הן ובנותיהן נלחמו, חוו את כל מלחמות ישראל. בוודאי אלה מהן שחיו כל חייהן בקיבוצי העוטף, חוו על בשרן גם את כל המבצעים ואת כל ה"טפטופים", את כל חווית המגורים על הגבול. הכוח שלהן יושב, לדבריה, באי אבל בעיניה של פוגל-ביז'אוי, העניין הצבאי הוא רק אחד ההיבטים. : "הסבתות האלה מספרות את ההיסטוריה הקיבוצית בסירוב להיות קורבנות. זה ההסכמה להיות קורבן משהו שהרבה מאוד מאיתנו בחברה הישראלית קיבלנו על עצמינו בעצם היותנו חלק ממדינת ישראל, וזה גם מה שמחבר הרבה מאוד מהחברה הישראלית לנשים האלו, עם הכבוד העצמי הזה". "לא להיות קורבן. גם לא של אדמה קשה לעיבוד, של קדחת, של מחסור" לדבריה, כל ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית יושבת על אי ההסכמה להיות קורבנות. בעיקר לא קורבנות של ההיסטוריה היהודית. "וזה גם לא להיות קורבן של טרור, של מאבקים ושל מלחמות, ובראש הראשונה של השואה. אבל לא רק. זה גם לא להיות קורבן של אדמה קשה לעיבוד, של קדחת, של מחסור, וגם של קשיים חברתיים ואישיים". , ובייחוד לאחר השואה, הקיבוץ היה מענה לגורל היהודי הזה. "הקיבוץ היה כשלעצמו 20 בתחילת המאה ה התשובה. במקום להתנקם, להשתקם. להקים, לבנות ולהיבנות. במקום להיות מושמדים להקים יחד קהילה, ולא סתם קהילה – קהילה שיתופית, שבה לא כל אחד לגורלו. ההיפך מהשואה. כן, זו קהילה עם הרבה בעיות, אבל זו קהילה דינמית, ובעיקר קהילה יוצרת, בונה ועם פנים לעתיד". הכוח האדיר בעוצמה הזו הוא בכך שהיא לא אלימה: "לא להיות קורבן זה לא אומר להרוג את כולם. זה לא בזה שהן אומרות 'נשמיד אותם, נרסק אותם'. להיפך. זה כוח הרבה יותר 'שקט' והרבה יותר חזק מזה. זה לקחת את הגורל שלהן בידיים שלהן, גורלן לא היה ולא יהיה שייך לאף אחד, וכך גם לא העתיד שלהן, של הקהילה ושל העם שלהן". לדבריה, יש לזה גם מחירים. "האנטי-קורבנות הזו דורשת נוקשות, והקיבוצניקים הם אנשים מאוד נוקשים. הנוקשות הזו מופנית כלפי עצמם, כלפי המשפחה, כלפי החברה. אסור ליפול, אסור להיות חלש, אסור "לאבד את העשתונות". זו דרישה גבוהה מאוד, על גבול האכזרית. זה הוליד גם התנשאות עדתית ודורית". "יש המון כוח בלהיות חלק מקהילה חזקה" אבל גם הסירוב להיות קורבן אינו מקור כוחן היחיד. הקהילה הקיבוצית היא, לדבריה, מקור כוח גדול: "בקיבוץ, הזיקנה היא אחרת. קהילה ועשייה זה הבסיס של הזהות, והאבדן של הדברים האלה בזיקנה הוא דבר מאוד כואב וקשה. בקיבוץ, הזקנים והזקנות חיים בקהילה, לרובם יש בה גם תפקידים. יש פה מענה משמעותי לאחד הדברים הכי קשים בזיקנה – הבדידות. הניתוק מהחברה, המשפחה. הקיבוץ נותן לזה מענה מאוד טוב". וכשמדברים על הקיבוצים בעוטף, אלה קהילות חזקות ומצליחות. "יש המון כוח בלהיות חלק מקהילה חזקה, ובטח בלהיות אדם שהוא חלק מההקמה של המפעל האדיר הזה שנקרא קיבוץ מצליח ומשגשג. הן היו שם כשלא היה שם כלום, הן בנו יחד עם שותפיהן את החברה הזו מאפס. יחד עם זה, הם יצרו גם אדם מאפס, לקחו את השורשים היהודיים והפכו אותם למשהו אחר. וכל זה יצא מהידיים שלהן. זו חווית חוזקה אדירה". "האנטי-קורבנות הזו דורשת נוקשות, והקיבוצניקים הם אנשים מאוד נוקשים. הנוקשות הזו מופנית כלפי עצמם, כלפי המשפחה, כלפי החברה. אסור ליפול, אסור להיות חלש, אסור 'לאבד את העשתונות'"

12

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

"צעירים התחילו לחזור, ודרשו גם את ההפרדה בין הקולקטיב לפרט ולמשפחה, וזה יצר איזון מאוד מיוחד. קהילה חזקה יחד עם יותר מקום לאינדיבידואל. זה אפשר לאנשים בדור המבוגר לא להיות לבד"

השנים האחרונות הייתה התחדשות 20 , שבמהלכו עזבו רבים, ב- 80 אחרי המשבר בקיבוצים בשנות ה- משמעותית של הקיבוצים, ובעשור האחרון הקיבוצים התאוששו, גם דמוגרפית וגם כלכלית. בעוטף ספציפית, יש לא מעט קיבוצים שיתופיים שאינם מופרטים, או מופרטים חלקית, וגם הקיבוצים המתחדשים בעוטף שמרו בקנאות על הקהילתיות, והחליטו במודע גם להתרחב ולהתחדש סביב הקשיים הייחודיים בהתמודדות שלהם עם המציאות הביטחונית. "צעירים התחילו לחזור, ודרשו גם את ההפרדה בין הקולקטיב לפרט ולמשפחה, וזה יצר איזון מאוד מיוחד. קהילה חזקה יחד עם יותר מקום לאינדיבידואל. זה אפשר לאנשים בדור המבוגר לא להיות לבד, ולהיות מוקפים בקהילה במשפחות שלהם. נוצרו קשרים חדשים שההיסטוריה לא הכירה, בין סבים וסבתות לדור הצעיר". וזה, לדבריה, העצים עוד יותר את הקשר שלהן לקהילה, ואת היותן חלק חי ופעיל ממנה. "פתאום עושים לקיבוצניקים אידיאליזציה. זה גם דבר לא נכון" למרות הכול, לפוגל-ביז'אוי יש גם ביקורת על היחס הנוכחי לקיבוצים, שזכו להכרה מחודשת לאחר האסון האדיר שהמיט החמאס על קיבוצי העוטף. "מהמקום שירקו עליהם, זרקו עליהם את כל בעיות החברה הישראלית, קראו להם פריווילגים, פתאום עושים לקיבוצניקים אידיאליזציה. זה גם דבר לא נכון. השביל של המציאות האנושית הוא מורכב. "יש גם היבטים מכוערים ובעייתיים בהיסטוריה ובהוויה של קיבוצים, כמו בכל קהילה. היחס לעיירות הפיתוח, היחס לנדל"ן, גזענות, תקנוניות, אכזריות חברתית, הפרטה ועוד הרבה מאוד דברים. גם אלה הם חלק מהסיפור. ולמרות זאת, לקיבוץ יש המון כוח, וההיסטוריה הקיבוצית היא היסטוריה מדהימה. זה לא אומר שלא צריך לתקן את כל אלה ולא צריך למתוח ביקורת, אבל לא צריך רק להאדיר. צריך לדעת לאחוז בשני הדברים יחד".

תודה רבה לנירית ליפשיץ שהביאה לידיעתנו את המאמר המעניין!

טיול ותיקים ברח' הנביאים בירושלים - בהדרכת יואב בילר

13

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

. " ׁשָלֹו ׁש אַר ְּבַע וְלַעֲבֹודָה..."

• למעשה אני גם שכירה וגם עצמאית. שנים יש לי קליניקה לפסיכותרפיה בשכונת ביצרון בתל אביב וגם כאן בקיבוץ 18 כעצמאית - מזה כשכירה - מזה עשר שנים אני עובדת יומיים בשבוע במרפאת בריאות הנפש בקופ"ח מאוחדת בבית שמש. בנוסף לאלו, בשנים האחרונות אני מרכזת קורס בבי"ס ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב - קורס העשרה במיניות האדם. • גם בחלק השכיר וגם בחלק העצמאי של המשרה אני מחלקת את הזמן בין פסיכותרפיה, הדרכה והכשרת מטפלים בפסיכותרפיה וגם סקסולוגיה. • אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ומברכת על הזכות להיות בקשר מסייע לא.נשים שסומכים עלי ובחרו בי ללוות אותם בתקופות משמעותיות בחייהם. • מעולם לא הצטערתי על הבחירה המקצועית שלי, אני אוהבת את המפגש האישי עם א.נשים ושמחה לקום כל בוקר לעבודה המשמעותית שאני עושה. החלקים הפחות אהובים עלי בעבודה הם האדמיניסטרטיביים- הגשת דוחות מע"מ ומס הכנסה הכנה לבקרות שונות וכד'. ריבה אלטמן

14

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

אִיתַי לֵב אּולַי \

אּולַי ה ַּפַעַם נְד ַּבֵר מ ִּתֹו ְך ה ַּׁשֶקֶט וְכ ְָך ּבַּיַחַד נְאַפ ְׁשֵר לְהַק ְׁשִיב אּולַי רַק נְנ ַּסֶה נימה מִתְא ַּפֶקֶת, יֹותֵר מ ִּלִים ׁשֶאֵין ּבָהֶם לְהַכְאִיב אּולַי נַס ְּכִים ֹלא לִהְיֹות חֲכָמִים ו ְֹלא לָדַעַת אֶת ה ַּכֹל מֵה ַּכֹל ֹוד קֹול. אּולַי ּדָבָר ׁש ֶּנִכ ְּתָב ֹלא מ ַׁש ְּפִיע אֲבָל ּתָמִיד י ָׁש ַּנּו מָקֹום לְע ּכ ְׁשֶהֶע ָׁשָן ה ַּסָמִי ְך מִת ְּפַּזֵר מָה ׁשֶהָל ְַך ּבְאֵיזֹו ּדֶר ְֶך חֹוזֵר ּגַם אִם ה ַּׁשְבִיל מתעקל עַד ה ַּסֹוף י ֵׁש נ ִּסִים ׁש ֶּצָרִי ְך לֶאֱסֹף וְרַק ה ַּפַעַם אּולַי, ה ַּפַעַם אּולַי, ה ַּפַעַם אּולַי... ּו ּגַם אֲנַחְנּו ֹלא חַפִים מ ִּטָעֻּיֹות אּולַי נֹודֶה אֲפ ִּלּו רַק לְעַצְמֵנ מְפַחֲדִים לְה ִּׁשָאֵר לְב ַּדֵנ ּו אֲבָל י ֹותֵר מְפַחֲדִים ֹלא לִהְי ֹות ֹו ׁשֶה ַּטֶבַע ּבְעַצְמ ֹו מִלְחָמָה וְאּולַי ה ַּמִלְחָמֹות הֵן ּב ַּטֶבַע א אֲבָל אּולַי י ֵׁש עֹוד ּתְקַּוֶה ׁש ֶּנ ִׁשְאֶרֶת מֹופִיעָה מ ִּתֹו ְך הָאֲדָמָה. ּתֹו ְך ה ַּלַיְלָה וְהַּיֹום אּולַי ה ַּפַעַם נְד ַּבֵר מ ִּתֹו ְך ה ַּׁשֶקֶט, וְאִם ּתִרְצִי נְד ַּבֵר אֶל א ּולַי ּבָעִנְיְנֵי ה ַּלֵב א ַּת מִתְע ַּסֶקֶת, מָה ׁשְוֵה ה ַּלֵב אִם אֵין ל ֹו ביט ׁשֶּי ֹודֵע לִפְע ֹום א ּולַי י ֵׁש אֲנ ָׁשִים י ֹודְעִים י ֹותֵר ט ֹוב מֵא ִּתָנ ּו אֵי ְך לִבְעֹט, אֵי ְך לְחַּי ֹות, אֵי ְך לִהְי ֹות. ֵׁש מ ַּׁשֶהּו ּבְלַע ֲׂשֹות וְלִטְעֹות אּולַי ּבָרֹב ה ַּמִקְרִים א ַּת צֹודֶקֶת אֲבָל י אּולַי ה ַּׁשִיר ּב ַּכְלָל ֹלא עליי ְך וְעליי א ֶּלָא ּגָדֹול מ ִּׁשְנֵינּו ּגַם יַחַד וְאִם אֶז ְּכֹר ּתָמִיד ׁשֶּי ֵׁש מ ַּׁשֶהּו מעליי זֶה יָאִיר אֶת ה ַּצֵל, ימיס אֶת ה ַּפַחַד אּולַי וְרַק אּולַי מָה ׁש ֶּבָטּוח ּבָאֱמֶת אָדָם חֹו ׁשֵב לָלֶכֶת וֶא ֱֹלהִים מְז ַּמֵן מִפ ְּג ָׁש אּולַי אִם ננסה קְצָת ּפָחֹות להת ְּב ַּלֵט נְג ַּלֶה מ ַּׁשֶהּו עַל ה ַּדֶר ְֶך ו ְֹלא נֶאֱמַר יֹותֵר נֹוא ָׁש.

הביאה לידיעתנו : שולי מוסקוביץ

15

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

16

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

17

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

18

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

ּכְדַאי! יֹואָב ּבִילֶר מַמְלִיץ...

• הכי יפה, מלאת חמלה ומלאת תועפות של אנושיות ורגש. היא סדרה של פרקי דוקו הסדרה . יאיר אגמון מעלה על רכבו טרמפיסטים שמהווים בעצם פסיפס "הטרמפיסטים" קצרצרים בשם שבור של החברה הישראלית והאנושית בכלל. אנשים שמתניידים בטרמפים והרבה פעמים הם בשולי הדרך וצידי התודעה, אגמון מראיין אותם בצורה רגישה ויפהפייה והופך אותם לרגע אחד (כל פרק דקות בלבד) - לגיבורים הראשיים וכמייצגים של חלק פסיפס או של סיפור גדול בהרבה שהם 6 הוא חלק ממנו. • . הבמאי - אוהד מילשטיין "לילות קיץ" הכי מרגש ויפה שראיתי בעשור האחרון הוא הסרט: הסרט מניח מצלמה במרחב הלימינלי המלא קסם ולב של חדר השינה של בנו הקטן ומלווה את השיחות המלאות קסם ולב שבין אב ובנו הקטן שעל סף השינה, ואת האמת הגדולה שעולה הרבה פעמים בדיוק ברגעי החסד החמקמקים האלה. ממש יצירת מופת קטנה. • אני חושב שאחד הספרים הכי יפים שקראתי השנה, מזכיר מאוד את המלצת הסרט שלי. שמו ספר: מאת טובה ינסון (המומינים) והוא מלווה חופשת קיץ אחת של סבתא "ספר הקיץ" של הספר: ונכדתה על אי סקנדינבי קטן מלא הוד נורדי ושיחות חולין מלאות משמעות בין מי שכבר בעיצומו של מסע פרידה מהעולם ובין מי שבתחילת מסע הגילוי של העולם על כל מופעיו. • התרגום החדש של "משפחתי וחיות נוסף שהיה התגלית של השנה החולפת הוא ספר . הרבה שנים לא צחקתי ככה בקול מספר ופשוט לא רציתי שיסתיים. בעקבות הספר הזה אחרות" יצאתי למסע קריאה רציני בעקבות הסופר.

19

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

- ּתִתְח ַּד ְׁשּו ּבְמ ַּׁשֶהּו י ָׁשֵן. 2.0 ה ַּמִכ ְּבָסָה

20

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

- ּתִתְח ַּד ְׁשּו ּבְמ ַּׁשֶהּו י ָׁשֵן. 2.0 ה ַּמִכ ְּבָסָה

21

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

- ּתִתְח ַּד ְׁשּו ּבְמ ַּׁשֶהּו י ָׁשֵן. 2.0 ה ַּמִכ ְּבָסָה

22

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

- ּתִתְח ַּד ְׁשּו ּבְמ ַּׁשֶהּו י ָׁשֵן. 2.0 ה ַּמִכ ְּבָסָה

23

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מֵידָע מֵהָאַרְכִּיֹון

"מֵידָע מֵהָאַרְכִּיֹון" הּוא מָדֹור ה ַּמְנ ַּסֶה לְק ַּׁשֵר ּבֵין ה ַּס ִּפּורִים ה ַּמְתָאֲרִים אֶת השורשים וְהַהִיסְטֹורְיָה ׁשֶל קהִי ּלַת ּבֵית גובְרִין בעָבָר לְבֵין הקהילה הַּיֹום. מגיעה לסיומה, ומועד זה מעורר סקרנות לדליית חוויות שהעלו חברי הקיבוץ בסיכום שנה אזרחית 2023 שנת בעבר. (באדיבות יד טבנקין שסרקו ושלחו לנו) וממנו צוטטו מספר דווחים מעניינים: 1960 בארכיון נמצא עלון מדצמבר • ) כבר מאחורינו....בבואנו לסכם עלינו לזכור שתי 1960 - ספטמבר 1959 - "שנת תש"ב (אוקטובר מספוא חודשים ב) הבצורת הקשה, 3 עובדות שבצילן עמדה שנה זו, והן: א) מחלת הפה והטלפיים שנמשכה כ כמוה לא ראינו משך היותנו כאן..." • - "לאחר שנים מרובות, ולאחר עונות רבות של גשמים, ולאחר שקיעות מרובות בבוץ של הכביש החדש המכונות והטרקטורים שנסעו מכיוון המחסנים ולרפתות, השתנה לפתע הנוף ונסללה דרך כורכר לרפת ולמחסנים. סיבה להחשת המבצע היה ביקור דו יומי של טנקר החלב (שקצת חבל יהיה אם גם הוא ישקע כבר בבוץ...). עדיין לא ידועים לנו סדרי מסיבת חנוכת הכביש אם יוזמנו אנשי ציבור כראש הממשלה (בשנת ראש הממשלה היה בן גוריון. נ.ל) ושרים או לא. זה שיקול שינתן למרכז המשק על מנת לשבור עליו את 1960 הראש. על כל פנים יתכן ויקימו תמרורי דרך...." • - "מי אומר שאין חדש תחת השמש?...בנגריה עובדים עתה בכל המרץ לגמר מבצע הכונניות לחברים, נגריה לולים לתינוקות, שולחנות, כסאות, שרפרפים ומסגרות לווילונות לחברי הגרעין...." • - "להפועל גבעת ברנר בכדורסל ולשחקנה המסור עמיר קמיאל, שלוחה ברכתנו לרגל עלייתכם ספורט לליגה הלאומית בהצלחה!" • - "לאחר תקופה די ארוכה שלא קוימו ערבי ליל שבת במשק לקחה על עצמה ו. תרבות מסיבות ליל שבת לתקן את המצב ולקיים מחדש מסורת של ליל שבת קבועה." • - "הגשמים שירדו בשבוע שעבר היו גשמי ברכה שבלי שום ספק הצילו את השדות. זו שנה ראשונה גשם מ"מ..." 57 במקום, נזכרים ותיקי המקום, שחוזים במשך יממה אחת בשיא כזה • בקיבוץ, ספק אם יזהה את הדמויות התורמות להבנת הבדיחה 1960 ומי שלא היה בדצמבר מפי הטף- "באחד מביקוריו של יוסי ברפת עם אבא זמיק, לימד זמיק את יוסי את שמות הפרות, לדוגמא: יוסי: בהיה זמיק: בהיה זמיק: וקפיצה יוסי: וקפיצה יוסי: ותקוה..... " זמיק: ורוחי בשנתיים האחרונות, מאז הוקם הארכיון, נעשים מאמצים לתעד את חיי היום יום בעבר ובהווה מתוך הכרת חשיבות שימור המורשת הקיבוצית. החברים מוזמנים לשתף בתמונות, סרטים מסמכים בעלי חשיבות ארכיונית. ניתן גם להביא לסריקה ולקחת את המקור בחזרה.

קשר להעברת חומרים לארכיון: 054-5670535 – נירית archive @ betgovrin . co . il

24

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

/ מיכה ויצמן לְאָן ה ַּפַעַם? הפעם- לאורך נחל אלכסנדר מגשר הצבים לחורבת סמארה טיול קליל לשבת חורפית, נחל אלכסנדר הוא אחד הנחלים הגדולים והחשובים במישור החוף. בנחל חיים דגים, עופות מים, צבי ביצה, נוטריות והנדיר שבהם הוא הצב הרך.

קרן דוידוב, מתוך אתר פיקיויקי

• ק"מ. 3 : כ אורך המסלול • כשלוש שעות מסלול המתאים לכל המשפחה. הכניסה חופשית. משך המסלול: • הגעה: נקודת המוצא פארק צבי הנחל:

). נוסעים מערבה עוברים את הרמזור 5720 ) פונים בצומת חפר לכיוון כפר ויתקין (כביש 4 מכביש הישן (כביש הנמצא לפני הגשר שעובר מעל נחל אלכסנדר ובכיכר הבאה פונים ימינה לפארק צבי הנחל. נוסעים כקילומטר בכביש מפותל עד שמגיעים לרחבת החניה של פארק צבי הנחל. הכביש מתעקל 5720 ) עולים במחלף בית ינאי ופונים בפניה הראשונה ימינה לכביש 2 מכביש החוף (כביש שמאלה לישוב כפר ויתקין, ממשיכים כל הזמן ישר, חולפים על הישוב כפר ויתקין, עוברים גשר ארוך עד שמגיעים לכיכר ובה שילוט פארק צבי הנחל, שם פונים שמאלה. ממשיכים כקילומטר בכביש מפותל עד שמגיעים לרחבת החניה של פארק צבי הנחל. • פונים ימינה לכיוון הישוב מכמורת. T ) עולים במחלף בית ינאי לכיוון בית ינאי. ב 2 בכביש החוף (כביש מ' פונים שמאלה עם השילוט נחל אלכסנדר. נוסעים בדרך עפר, ממשיכים מתחת לגשר 500 כעבור כ עד שמגיעים לחורבת סמארה. 2 של כביש • מעט על המסלול: נחל אלכסנדר מתחיל את מסלולו מאזור השומרון, הר עיבל והר גריזים, שני היובלים העיקריים שלו הם נחל שכם ונחל תאנים, הנחל זורם ממזרח למערב ונשפך לים התיכון. בחלקו העליון הוא נחל אכזב, בחלקו התחתון הוא נחל איתן בו זורמים המים כל השנה. קיימות שתי גרסאות לשמו של הנחל, אחת על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי שכבש בתקופת החשמונאים את האזור, גרסה שנייה אומרת שעל שמו אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. 19 עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה גשר הצבי. למשתמשים בוויז: • נקודת הסיום חורבת סמארה:

25

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הגן הלאומי משתרע בחלקו התחתון של נחל אלכסנדר, באזור בו אנחנו מטיילים היום (ממסילת הרכבת ועד לשפך הנחל לים צפונית לבית ינאי). בעבר היה ניתן לרחוץ ולשוט במי הנחל. היום למרות המאמצים הרבים לטהר את המים הם עדיין מים מזוהמים והכניסה אליהם אסורה. הטיול מתחיל בגשר הצבים ויסתיים בחורבת סמארה, אזור פיקניקים מוצל ונוח. • מסלול הטיול המסלול קווי, מתחיל ב"פארק הנחל" באזור גשר הצבים, חוצים את הגשר על הנחל, פונים שמאלה (מערבה) עם סימון שביל ישראל אתו נצעד עד נקודת הסיום, חורבת סמארה. קיימת אפשרות לחזור באותה הדרך לחנייה ב"פארק הנחל" .

ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיויקי

ב"פארק הנחל" ניתן לטפס למגדל התצפית ואז להביט מזרחה ולנסות לזהות את מוצאו של הנחל בהרי שומרון, וגם להביט מערבה ולנסות לזהות את אזור השפך של הנחל לים התיכון. . זה היה גשר מרשים, בנוי בולי עץ עבים. 20 של המאה ה- 30 את הגשר על הנחל בנו ראשוני כפר ויתקין בשנות ה- ובמקומו נבנה גשר בטון צר המאפשר מעבר לגדה השנייה של הנחל. 1991 הגשר חרב בשיטפון גדול בשנת הצב הרך הוא זוחל ממוצא אפריקאי. שריונו מצופה שכבת עור חלקה המקנה לו מראה של רקמה רכה, ומכאן שמו. מבנה גופו השטוח מותאם בצורה מושלמת לחיים בנחלים, קרומי השחייה בגפיו הופכים אותו לשחיין מצוין. הוא מוסווה היטב במים העכורים ובקרקע הבוצית, צווארו הארוך והגמיש מאפשר לו להציץ מעל פני המים, לסקור את סביבתו ולנשום. כמו מיני זוחלים רבים גם הצב הרך נהנה להתפרקד בשמש. ציפורניו החדות מאפשרות לו לטפס על הצמחייה והסלעים החלקים שבגדות הנחל. הוא ניזון מחרקים, רכיכות ודו-חיים, אך גם ס"מ ואורך חייו מגיע לעשרות שנים. 90 מצמחים שונים. אורך השריון עשוי להגיע ליותר מ בעבר חיו צבים רכים בכל נחלי החוף, אך הם נכחדו מרוב האזורים בהם הם חיו בעבר. סקרים מדעיים גילו שאוכלוסיית הצבים הרכים בנחל אלכסנדר שבישראל נחשבת לאחת משלוש האוכלוסיות העיקריות של הצב הרך באגן הים התיכון. היום רשות הטבע והגנים משיבה צבים לנחלים בהם חיו בעבר – ירקון, שורק ועוד – ומשיבה עטרה ליושנה. שימו לב: אסור להאכיל את הצבים או כל בעל חיים אחר בנחל, זה מזיק ופוגע בבריאותם, בנוסף מסכן אתכם בנשיכה מאוד כואבת. נחצה את הגשר ונפנה שמאלה (מערבה) עם סימון "שביל ישראל". לאורך המסלול תלווה אתכם צמחיית נחלים המאופיינת בפטל קדוש קנה מצוי ועוד. בחלקו הראשון של המסלול ניתן להתרשם מחוות הדגרה של הצב הרך הנמצאות בגדה הדרומית של הנחל. חוות ההדגרה נועדו ליצור משטחי הטלה נוחים לצבים, כמו כן ניטור מעקב אחרי ההטלות. הדרך ממשיכה ועוברת מתחת לגשר הרכבת

26

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

ומתעקלת צפונה, לאחר כחצי ק"מ השביל נפרד מהדרך הראשית ופונה שמאלה עם הנחל. בחודשי החורף פורחים נרקיסים בשדה צפונית לשביל, שריד אחרון בשרון לשדות הנרקיסים שגדלו כאן בעבר. נמשיך את הצעידה לאורך הנחל המתפתל בחודשי החורף ניתן לראות קורמורניים על עצי האקליפטוסים, בגדה הדרומית של הנחל. בהמשך המסלול נצעד כשהנחל משמאלנו וחורשת עצי אקליפטוס מימין לשביל. בשלב מסוים עצי האקליפטוס מהשבת נופי מתחלפים בעצים מקומיים, חרובים ואלה ארץ ישראלית. עצים מקומיים אלו הועתקו לכאן כחלק יער הפארק ובית הגידול החולי. השבות אלו מתבצעות במטרה להחליף את האיקליפטוס, עץ זר, בעצים מקומיים לאורך הנחל. מקור העצים בעבודות תשתית הנדרשות להעתקת העצים והצלתם. נמשיך בצעידה עד שנראה גבעה נמוכה צפונית לשביל ועליה מבנה ישן בנוי אבני כורכר. זוהי חורבת סמארה, ששמה בא משם משפחה משומרון שחיה כאן. נטפס לחורבה נשקיף על תוואי הנחל ונבין איך . המקום שימש, כנראה, 19 המבנה הזה חולש מרומו על כל האזור. המבנה הוא שריד מסוף המאה ה תחנת מכס של השלטון העות'מאני. משני צדי הנחל גידלו אבטיחים, שהיו ידועים בטעמם המתוק בכל האזור. כדי לייצא את האבטיחים למדינות השכנות היה צריך להעביר אותם למעגן "מינת אבו זבורה", שהיה באזור מכמורת של היום. העברה נעשתה על רפסודות שעליהן שילם איסכנדר אבו זבורה, בעל השטחים, מכס לשלטון. במדרון הדרומי של הגבעה יש שתי מערות, שנוצרו כתוצאה מכריית כורכר בתקופות קדומות. המערות סגורות לביקור, אך ניתן להתרשם מהן. בחורף ובאביב שופע אזור הגבעה בפריחה מרהיבה של רקפות, כלניות, קחוונים, פרגים, איריס א"י ועוד. בצל עצי איקליפטוס הוסדר מקום גדול ובו שולחנות פיקניק, ברזיות ושלטי הסבר לשירות הקהל.

תהנו!

ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

27

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מ ִּתֹו ְך אֲתַר הָאִינְטֶרְנֵט ׁשֶל הָאָקָדֶמְיָה ל ַּל ָׁשֹון עִבְרִית https://hebrew-academy.org . il למילים יש כוח ומשמעות, קול לתודעה ולרגשות. מילים יכולות לעורר השראה, להפיח תקווה, לנחם, לאחות קרעים ולחבר בין כולנו. יום העברית תשפ"ד, התקיים השבוע, כמו כבל שנה מצוין כמדי שנה בכ"א בטבת - הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, השנה ציונו מתקיים השנה בצל המלחמה הקשה שפרצה בשמחת תורה, . 2023 שבעה באוקטובר

לרגל יום העברית האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציגות מיזם מיוחד של מילים שנותנות קול ומשמעות לתקופה.

את המילים בחרו עשרים נשים וגברים – אוסף שכולל אם ששכלה את בנה הלוחם, אימהות שילדיהן נחטפו, שוטרת שלחמה בשדרות, בני נוער מפונים מהדרום ומהצפון, תושבי העוטף, לוחמי צה"ל, אישי ציבור, רופאים ומתנדבים – כולם הפנים היפות של ישראל.

המילים שנבחרו והנימוקים הנלווים להן משקפים רגשות אישיים עזים ותחושות חברתיות ולאומיות.

כל המילים ביחד יצרו פסיפס של מילים שמציע התבוננות על האופן שבו נגעו אירועי המלחמה בכל מי שמדינת ישראל, תושביה וחייליה יקרים לליבו – בכל אחד מאיתנו.

הבחירה של הילה שי הילה שי, אשת חינוך ויזמת חברתית, היא אימו של ירון אֹורי שי, לוחם סיירת הנח"ל שנפל בשבעה באוקטובר בקרב מול עשרות מחבלים שחדרו לכרם שלום.

גם בימים קשים חשוב שנזכור שמאחורי העננים הכבדים מסתתרת השמש מלאה אור ותקווה. את החושך אפשר להביס רק בעזרת האור. וגם בימים הקשים האלה כל כך הרבה אור נמצא בתוכנו ומסביבנו. נקודות אור של ערבות הדדית ואהבת חינם. בחרתי במילה אור לזכר בני אהובי ירון אֹורי שי ז"ל, האור של חיי, ולזכרם של כל החיילים הגיבורים שמסרו נפשם כדי שאנחנו נמשיך לראות כאן את האור של חיינו, את התקווה לימים שקטים וטובים.

הבחירה של מאלי שושנה רפ"ק מאלי שושנה הייתה הקצינה התורנית בתחנת שדרות כשעשרות מחבלים פשטו על התחנה. היא הצליחה לחסל חמישה מחבלים. כשהתחמושת שלה אזלה היא העמידה פני מתה ועצרה נשימה עד שכוחות ימ"מ חילצו אותה.

בזכות רוח הגבורה והלחימה של השוטרים והשוטרת שהיו איתי על גג תחנת שדרות ונלחמו עד הכדור האחרון, הצלחנו למנוע ממחבלי החמאס לצאת למסע הרג ורצח ברחבי העיר שדרות.התקווה לימים שקטים וטובים.

28

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הבחירה של דר' ליאור פוקס ד"ר ליאור פוקס ממושב עין הבשור הוא רופא טיפול נמרץ בסורוקה. קם בכל בוקר להילחם על חיים ורואה בזה הגשמת חלום. בבוקר שבעה באוקטובר נסע לסורוקה במהירות שיא ויצא משם אחרי ארבעה ימים רצופים – שונה מאוד מאיך שנכנס.

החיים הם ערך עליון. הערך החשוב ביותר שעליו אפשר לבנות הכול. באותו יום מר נלחמנו על חיים, חיים של צעירים מהמסיבה, של חיילים, של שוטרים, של אזרחים. זה מה שאנחנו עושים בטיפול נמרץ: נלחמים על החיים של כולם, כן, גם של שכנינו העזתים שאושפזו אצלנו לאורך השנים. כשיש חיים – אפשר להשתקם, לאהוב ולבנות המשך. כשחברים שלנו מהעוטף חזרו מהשבי, הרגשתי שיש כאן לידה של חיים. הינה כבר הנגב מוריק עם החורף, והכלניות יאדימו את המרחבים הירוקים. מחזור החיים שלנו בנגב המערבי לא נקטע באותה שבת. אנחנו נשקם את עצמנו כקהילה, את יישובינו, את פצועינו, ונבסס תשתית טובה יותר לצמיחת חיים חדשים.

הבחירה של יוסף חדאד יוסף חדאד, מנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור החברה הערבית לחברה הישראלית, נכה צה"ל ממלחמת לבנון השנייה ופעיל הסברה מוביל בימי מלחמת 'חרבות ברזל'.

כשחמאס פתח במלחמה בטבח האכזרי בשבעה באוקטובר הייתה לו מטרה ברורה: שייפתחו חזיתות נוספות בצפון ובגדה ומאיראן וגם מתוך ישראל באמצעות החברה הערבית. לא רק שערביי ישראל לא הצטרפו אליהם, אלא קרה בדיוק ההפך. אנחנו ערביי ישראל נעמדנו לצד המדינה שלנו. בימים אלו יש אווירה של שותפות גורל בחברה הישראלית. ערבים ישראלים נרצחו בטבח, יש חטופים ערבים, ויש ערבים שהצילו חיים של יהודים. חיילים ערבים נלחמים בעזה, ערבים בצע וותים הרפואיים מצילים חיים, ויש עוד המון יוזמות חברתיות ואזרע חיות ביישובים ערביים לטובת החיילים והמשפחות המפונות. חשוב שגם ביום שאחרי המלחמה נשמור על השותפות הזו בינינו.

הבחירה של דני קושמרו . 12 דני קושמרו הוא מגיש "אולפן שישי" ומהדורת החדשות המרכזית בערוץ

המלחמה הזאת הזכירה שוב עד כמה הארץ הזאת היא לא רק מקום גשמי שבו אתה נושם ואוכל וחי,

שהאדמה הזו חלק ממך, מהגוף, מהנפש, כזו שמשפיעה ממש על מצב הרוח שלך, על שמחה ועל עצב. חלק ממי שאתה. מולדת.

29

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הבחירה של סעיד עבד אלחק מחורפיש, אלוף משנה במילואים, ילדיו ונכדיו משרתים בצה"ל, שותף 84 סעיד עבד אלחק, בן למיזם הקמת בית הלוחם הדרוזי.

המושגים ישראלי ודרוזי ביחד מגדירים את מי שאני. אני אוהב את הארץ הזאת על נופיה, צבעיה וריחותיה. בעיקר אני מוקסם מהמגוון האנושי: יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים ואחרים. בימים אלה רואים ברחובות הראשיים של כפרי הדרוזים חיילים רבים שמשרתים בסביבה. החיילים אומצו על ידי אנשי הכפרים. זו הישראליות במיטבה. מייחל לשובם בשלום של כל החיילים והחטופים.

הבחירה של מידן ונונו מידן ונונו, תלמיד כיתה י"ב מבית הספר אורט בשלומי, פונה עם משפחתו לירושלים. לומד כעת בבית הספר 'קדם' בבניין ההיסטורי של הספרייה הלאומית בגבעת רם.

בית הוא מבנה מגורים – בתים רבים בצפון ובדרום פונו מיושביהם בעקבות המצב. בית הוא ביטחון ושייכות – למרות הזוועות שאירעו בשבעה באוקטובר עכע שיו ברור יותר מאי פעם – אין לנו בית אחר חוץ מארץ ישראל. בית הוא משפחה, בית הוא אחדות – נקודת אור במצב הנורא שנקלענו אליו. נדמה שכל המדינה הפכה להיות בית אחד, כולנו נרתמים ומתנדבים כדי לנצח ביחד. הפעם אנחנו מאוחדים באמת לבית אחד.

הבחירה של ד"ר שירה הרפז־גלילי ד"ר שירה הרפז־גלילי היא רופאת ילדים בחולון. בשבעה באוקטובר, כשהתחיל הטירוף, היה ברור לה שהיא DNA חייבת לעזור. בתשעה באוקטובר הגיעה למחנה שורה ובמשך כמה שבועות השתתפה במאמץ לדגום מהחללים, וכמה שיותר מהר, כדי שהמשפחות יקבלו תשובות בהקדם האפשרי. בהמשך התנדבה באבו כביר, לשם הועברו המקרים הקשים ביותר לזיהוי.

אף אחד לא שלח אותי, איש לא קרא לי, גם לא ביקש, אבל ידעתי שזו חובתי הבסיסית לעולם. זו השליחות שלי על פני האדמה הזאת, רווית הדם. לא שליחות לאומית, גם לא חברתית. זו הייתה שליחותי האישית, המצפונית, למשפחות שאינני מכירה ושחוו את הנורא מכול בשבת השחורה של שבעה באוקטובר, למשפע חות שעמדו לקבל את בשורת האיוב שתשנה את חייהם לעד. זו הייתה שליע חותי הצנועה.

30

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הבחירה של רחל אדרי רחל אדרי היא תושבת אופקים. בשבעה באוקטובר הוחזקו רחל ובעלה דוד כבני ערובה בביתם בידי מחבלי חמאס. בתושייה ובאומץ לב יוצאי דופן היא הצליחה להחזיק מעמד עד חילוצם והכרעת המחבלים.

אחדות היא המילה המשמעותית עבורי במה שהיא מסמלת גם בטוב וגם ברע. יש ה"לפני" ויש ה"אחרי" של אותה שבת ארורה: הייתה תחושה שאין אחדות בעם ואנו מפולגים, והאויב קלט את זה והכה בנו. לאחר אותה שבת העם התאחד והתלכד. הייתה עזרה ורצון לסייע והפכנו שוב לעם אחד. מן הרע ומן הקושי קמה לה תקווה ונוצרה אחדות – וזה מה שמסמל אותנו כעם ישראל לאורך כל השנים. חוסר אחדות שמוביל למפלה ומפלה שמובילה לאחדות.

הבחירה של סיגי כהן סיגי כהן היא אימו של אליה כהן מצור הדסה שבילה במסיבה ברעים ונחטף בשבעה באוקטובר, ומאז היא מחכה לשובו.

בימים קשים ומורטי עצבים אלו אני שואבת כוח ותקווה מהאמונה. האמונה בעיניי היא כוח רב עוצמה, בעל יכולת לחולל ניסים ולעצב מציאות. אני מוצאת באמונה מעיין של חוסן ותקווה. האמונה נוטעת בי את התקווה שמאפשרת לי להמשיך לפעול ולהפוך עולמות כדי לקבל את אליה חזרה הביתה בריא ושלם. על גלי האמונה אני שולחת ליקר שלי מחשבות של שלווה, סבלנות וניצחון. לא נותר לי אלא להודות לָך אמונה – אַת הַצלתי, אַת כוחי, אַת ידיעתי שהטוב בוא יבוא.

הבחירה של רב"ט רון בן עזרא , ועתה היא בהכנה 2022 מאשקלון, התגייסה לחטיבת החילוץ וההדרכה באוגוסט 20 רב"ט רון בן עזרא, בת לקצונה בדרך להמשיך את סגן ינאי קמינקא ז"ל, המ"מ שלה שנפל בקרב בזיקים.

שבעה באוקטובר חדרו מחבלים ותקפו את בא"ח העורף בזיקים. כתף אל כתף – לוחמים ולוחמות מסגל המפקדים – נלחמנו להדוף את המחבלים ולהגן על הטירונים הרבים ששהו שם תחת פיקודנו. בקרב העיקש שארך שעות ארוכות נפלו שבעה לוחמים ולוחמות. בזכות תושיית המפקדים והטירונים בסיס זיקים לא נפלמולדת.

31

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הבחירה של רובין הטלמן ויינברג . מן DC רובין הטלמן ויינברג היא נשיאת הוועד המנהל של הפדרציה היהודית בוושינגטון השעות הראשונות של המלחמה התגייסה הפדרציה לתמוך בישראל בגיוס כספים, בארגון משלחות ובעצרות תמיכה.

חשבתי שאני יודעת את התשובות לשאלות מי אני ּולמה אני אחראית. אחרי שבעה באוקטובר השאלות האלה פילחו אותי. אני מרגישה כל כאב, כל שיברון לב, כל פחד. בכל יום אני פועלת ככל יכולתי להפיץ את האמת על ישראל. ישראל, האם את מרגישה את הלב שלי פועם עם שלך? הינני. איך אני יכולה להיות מקור אנרגייה לישראל? לפעול באומץ. לעורר בקהילה שלי תקווה בזמן שהם מתאבלים. לדעת שאנחנו משפחה מורע חבת, רחוקה אך קרובה מאי פעם, לָנֵצח איתנו – כי יש בינינו קשר בלתי מותנה שחושל בזהות ובהיסטוריה משותפות.

הבחירה של יוסי מלול מקיבוץ עין חרוד איחוד, יליד מרוקו, התנדב ברפתות בקיבוצי העוטף 76 יוסי מלול, בן בזמן המלחמה.

אחוז מהרפתות בישראל נמצאות ביישובים הצמודים לגבולות, והן מקור 70 פרנסה מרכזי ליישובים אלו ומסייעות בשמירתם. כאשר היישובים מתפנים במצבי חירום – הרפתנים נשארים ביישוב, ממשיכים בעבודה ומבטיחים אספקה. עבודת הרפתנים מעניקה ביטחון תזונתי ותעע סוקתי גם בימים קשים – חלב מיוצר בכל מצבי החירום בישראל, גם כאשר אנחנו מוחרמים בעולם. אני מצדיע לעשייה המדהימה של הרפתנים בגבולות ישראל.

הבחירה של תמר בן צבי תמר בן צבי היא חברת בארי, דור שני למייסדים. מאז פרישתה לגמלאות היא עובדת כארכיונאית, מרכזת את ההנצחה ופעילה בשימור המורשת של בארי. ממשיכה לתעד גם בימים אלו, מרחוק.

הבאר שלי – בארי – עברה טלטלה נוראה בשבת השחורה, שבעה באוקטובר. נעשה ניסיון להחריבה ולהכחידה. הבאר שלי טבועה בי, בליבי ובנשמתי. באר היא מקור מים, מקור חיים. בבאר שלי, בבארי, אזלו המים, נלקחו חיים של עשרות אנשים. פוניתי יחד עם כל חבריי מחוץ לבארי, ואני מחכה לחזור לבאר שלי, שתתמלא שוב במים ותשקוק חיים. בארי היא כמו אם שהעניקה חיים טובים ומלאים להרבה אנשים שאוהבים אותה כמו שאוהבים אם, כמו שאוהבים בית.

32

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הבחירה של מירב לשם גונן מירב לשם גונן, אם לחמישה ובת זוג לאסף מכפר ורדים, מלווה ויועצת לאסטרטגיה עסקית שיווקית וכלכלית לעסקים בבעלות נשים. , נחטפה 23 פעילה מהיום הראשון במטה המשפחות להשבת החטופים. בתה רומי גונן, בת בשבעה באוקטובר מהמסיבה ברעים ומאז מוחזקת פצועה בשבי חמאס.

תכלס, זה מה שקרה לנו – החיבור למשפחה הפנימית, למשפחת החטוע פים ולעם כמשפחה ולעובדה שבעצם החמאס חטף גם משפחות שלמות וגם בני גילים שונים, שמייצגים משפחתיות: מתינוק עד סבתות וסבים.

הבחירה של צחי לב־רן צחי לב־רן הוא ראש מערך אקדמיה–שדה במכללת הרצוג. בימי 'חרבות ברזל' הוא מנהל, עם נתנאל לוי, בית ספר יסודי לילדי שדרות בירושלים.

כיסופים – כמיהה, געגועים (גם לעתיד). כיסופים הם געגוע לדבר יקר ורחוק אך בר השגה. דבר מה שהדרך אליו ארוע כה ומפותלת, אך באמונה גדולה ובהתמדה אפשר להגיע אליו. הבנה זו היא בעיניי המפתח לתקווה ולהצלחה. נכסוף נכספתי לעם ישראל. לאנשי קריית שמונה ושומרה, תל אביב וירושלים, שדרות, עלומים, בארי, כיסופים וציר כיסופים.

הבחירה של אורי חפץ שעות בממ"ד עם בני משפחה 12 מקיבוץ נירים. בשבעה באוקטובר שהתה 15 אורי חפץ בת עד שכיתת הכוננות חילצה אותם. מאז קהילת הקיבוץ נמצאת באילת, ואילו היא נמצאת בפני מייה בגבעת חביבה.

שבעה באוקטובר חדרו מחבלים ותקפו את בא"ח העורף בזיקים. כתף אל כתף – לוחמים ולוחמות מסגל המפקדים – נלחמנו להדוף את המחבלים ולהגן על הטירונים הרבים ששהו שם תחת פיקודנו. בקרב העיקש שארך שעות ארוכות נפלו שבעה לוחמים ולוחמות. בזכות תושיית המפקדים והטירונים בסיס זיקים לא נפלמולדת.

33

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

הבחירה של אלון דוידי אלון דוידי הוא ראש עיריית שדרות.

במלחמה שנכפתה עלינו איבדנו אנשים טובים שנרצחו ונפלו בקרבות, בהם חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, ואנו מייחלים לשובם של כל החטופים. בתקופה הזאת, עם כל האובדן והצער ועל אף החודשים הקשים שקדמו, חווינו רעּות בין כל חלקי החברה הישראלית: אחים לנשק עם חרד"לים משדרות, תוע שבי תל אביב שמארחים את המפונים שלנו, חרדים שהתנדבו, שיתופי פעולה בין תושבי שדרות לחברי הקיבוצים והתנדבות עצוע מה למען מפוני הדרום והצפון. זו רעות אמיתית המאפיינת את עם ישראל.

הבחירה של חיים ילין חיים ילין מקיבוץ בארי היה בעבר ראש המועצה האזורית אשכול וחבר הכנסת העשרים.

בחרתי במילה אהבה מתוך החום והתמיכה הבלתי מסויגת של עם ישראל. הרע גשתי שהכאב שהרגיש כל העם הוא סוג של הזדהות ואהבה כלפי האנשים שהיו בחזית. אנשים קפצו להציל אותנו, וזה משהו מאוד בסיסי – אהבה בלי גבולות. זו ההוכחה שהעם שלנו צריך אהבה. אני מקבל מאנשים טונות של אהבה, וזה הדלק שלי לעשייה.

הבחירה של סגן א' סגן א', מפקד צוות ביחידת רוכב שמיים, לחם עם חייליו במוצב כיסופים ביום שבת שבעה באוקטובר עד לטיהורו ממחבלים בשעות הערב. מאז הוא ממשיך בלחימה ובמשימות המבצעיות של היחידה.

מאז אותה השבת האחדות היא אחד הדברים המורגשים. בכל מקום שתלך אליו, ישאלו לשלומך ויגידו לך שלום כאילו מכירים שנים. האחדות בעם גדולה וזה נותן הרבה כוח.

• המיזם "עברית" – שפה שמחברת אותנו הוא יוזמה של האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל לציון יום העברית תשפ"ד. • עיצוב הכרזות והאיורים: אלעד ליפשיץ, סטודיו דוב אברמסון, ירושלים

34

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

ע ַּלֹון " ּבִשְבִילֵי" מְבָר ְֵך

גולדשטיין מתן

ילידי דצמבר

אפשר לאחל ברכות בלי גבולות, אהבה, אושר והמון שמחות, עוד כהנה וכהנה, בשלל צבעים וצורות, אך אל תדאג, לא שכחנו את העיקר שבעיקרים, יום-הולדת שמח, בהגיעך לגיל חמישים!

אלון ירון בריקמן רחל

סופיה סכר יפעת פארן ערן ורדון זיבלמן גוסטבו גולדשטיין מאיה

עזריאל יעל

ארבעים שנים של בחירה בשפע החיים של תקתוק משימות ודילוג על הקשיים של חברות טובות שמלוות באהבה של משפחה אוהבת שמשרה ביטחון ושלווה ארבעים שנים של התפתחות אישית של מרץ ושמחה כל יום מבראשית ארבעים שנים של היותך בת נהדרת ארבעים שנים של היותך אחות לתפארת מאחלים לך – עוד שנים נפלאות מלאות בריאות ושמחה בתחום המקצועי – המשך הצלחה מימוש עצמי, זוגיות נהדרת הגשמת חלומות ואימהות מאושרת.

מאייר חגי מילה ימית פיטוסי דפנה טובול חנן שושי סויסה שובל דודו סנדר עדי קורן יהונתן בריקמן תמיר כהן עידו ליבנה גיא

אורלוב שקד

יום הולדת עשרים, וואו איזה גיל! להחליף קידומת זה ממש לא דבר רגיל. לכבוד המספר העגול, מברכים באושר ובדרך שלא מפסיקה לגדול. מי יתן והחלומות יתגשמו במלואם, גם החלומות שכבר נמצאים במחשבות וגם אלו שאינם. תמיד פה לתת חיבוק ולמסור דרישת שלום, אוהבים בכל יום.

35

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

36

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי - המשך / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

שרה בריקמן מוכנה לפנק מהלב, עם זוג ידיים מקצועיות, להכין לך תבשיל, מאפה, סלטים ועוד. להזמנות להתקשר ל: 050-3302633

37

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי - המשך / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

הנדימן - של פעם

ש לכם תיקונים בבית אבל אתם מתעקשים לפתור הכול לבד. י לא תמיד זה הדבר הנכון. הכי מומלץ להזמין הנדימן הביתה, לחסוך זמן וגם כסף. הנדימן של פעם מבצע מגוון של תיקונים ושיפוצים בבית כדי לתת לכם מענה בקלות ובמהירות. בין שירותי התיקונים : • תיקון דלתות. • תיקון חלונות והחלפת רשתות לחלונות.

• תיקוני ריצוף . • תליית מדפים. • החלפה והתקנת גופי תאורה.

• התקנת וילונות. • התקנת מראות. • החלפת מנעולים וצילינדרים – מנעולן מוסמך. • חיפוי קירות בבריקים. • בניית קירות גבס.

050-8722397 התקשרו לעופר בכר

38

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי - המשך / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

39

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי - המשך / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

40

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי - המשך / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

נועה פז מלבישת בתים

הלבשת בתים / דירות / עסקים רענון דירות שכורות או ישנות ליווי תהליך בניה או שיפוץ משלב בחירת חומרי הגמר

פגישת הכרות ללא עלות וללא

התחייבות

| www.noapazhomestyling.com | 052-6789696

41

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (

מדור פרסומי - המשך / ּב ַּק ִּבּוץ ה ַּמִתְח ַּדֵש

42

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (