בשבילי הבית - עלון מספר 126
ּכְדַאי! יֹואָב ּבִילֶר מַמְלִיץ...
• הכי יפה, מלאת חמלה ומלאת תועפות של אנושיות ורגש. היא סדרה של פרקי דוקו הסדרה . יאיר אגמון מעלה על רכבו טרמפיסטים שמהווים בעצם פסיפס "הטרמפיסטים" קצרצרים בשם שבור של החברה הישראלית והאנושית בכלל. אנשים שמתניידים בטרמפים והרבה פעמים הם בשולי הדרך וצידי התודעה, אגמון מראיין אותם בצורה רגישה ויפהפייה והופך אותם לרגע אחד (כל פרק דקות בלבד) - לגיבורים הראשיים וכמייצגים של חלק פסיפס או של סיפור גדול בהרבה שהם 6 הוא חלק ממנו. • . הבמאי - אוהד מילשטיין "לילות קיץ" הכי מרגש ויפה שראיתי בעשור האחרון הוא הסרט: הסרט מניח מצלמה במרחב הלימינלי המלא קסם ולב של חדר השינה של בנו הקטן ומלווה את השיחות המלאות קסם ולב שבין אב ובנו הקטן שעל סף השינה, ואת האמת הגדולה שעולה הרבה פעמים בדיוק ברגעי החסד החמקמקים האלה. ממש יצירת מופת קטנה. • אני חושב שאחד הספרים הכי יפים שקראתי השנה, מזכיר מאוד את המלצת הסרט שלי. שמו ספר: מאת טובה ינסון (המומינים) והוא מלווה חופשת קיץ אחת של סבתא "ספר הקיץ" של הספר: ונכדתה על אי סקנדינבי קטן מלא הוד נורדי ושיחות חולין מלאות משמעות בין מי שכבר בעיצומו של מסע פרידה מהעולם ובין מי שבתחילת מסע הגילוי של העולם על כל מופעיו. • התרגום החדש של "משפחתי וחיות נוסף שהיה התגלית של השנה החולפת הוא ספר . הרבה שנים לא צחקתי ככה בקול מספר ופשוט לא רציתי שיסתיים. בעקבות הספר הזה אחרות" יצאתי למסע קריאה רציני בעקבות הסופר.
19
2024 בינואר 5
כ"ד בטבת תשפ"ד
) 126 "בשבילי-הבית" (
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker