בשבילי הבית - עלון מספר 126
הבחירה של סעיד עבד אלחק מחורפיש, אלוף משנה במילואים, ילדיו ונכדיו משרתים בצה"ל, שותף 84 סעיד עבד אלחק, בן למיזם הקמת בית הלוחם הדרוזי.
המושגים ישראלי ודרוזי ביחד מגדירים את מי שאני. אני אוהב את הארץ הזאת על נופיה, צבעיה וריחותיה. בעיקר אני מוקסם מהמגוון האנושי: יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים ואחרים. בימים אלה רואים ברחובות הראשיים של כפרי הדרוזים חיילים רבים שמשרתים בסביבה. החיילים אומצו על ידי אנשי הכפרים. זו הישראליות במיטבה. מייחל לשובם בשלום של כל החיילים והחטופים.
הבחירה של מידן ונונו מידן ונונו, תלמיד כיתה י"ב מבית הספר אורט בשלומי, פונה עם משפחתו לירושלים. לומד כעת בבית הספר 'קדם' בבניין ההיסטורי של הספרייה הלאומית בגבעת רם.
בית הוא מבנה מגורים – בתים רבים בצפון ובדרום פונו מיושביהם בעקבות המצב. בית הוא ביטחון ושייכות – למרות הזוועות שאירעו בשבעה באוקטובר עכע שיו ברור יותר מאי פעם – אין לנו בית אחר חוץ מארץ ישראל. בית הוא משפחה, בית הוא אחדות – נקודת אור במצב הנורא שנקלענו אליו. נדמה שכל המדינה הפכה להיות בית אחד, כולנו נרתמים ומתנדבים כדי לנצח ביחד. הפעם אנחנו מאוחדים באמת לבית אחד.
הבחירה של ד"ר שירה הרפז־גלילי ד"ר שירה הרפז־גלילי היא רופאת ילדים בחולון. בשבעה באוקטובר, כשהתחיל הטירוף, היה ברור לה שהיא DNA חייבת לעזור. בתשעה באוקטובר הגיעה למחנה שורה ובמשך כמה שבועות השתתפה במאמץ לדגום מהחללים, וכמה שיותר מהר, כדי שהמשפחות יקבלו תשובות בהקדם האפשרי. בהמשך התנדבה באבו כביר, לשם הועברו המקרים הקשים ביותר לזיהוי.
אף אחד לא שלח אותי, איש לא קרא לי, גם לא ביקש, אבל ידעתי שזו חובתי הבסיסית לעולם. זו השליחות שלי על פני האדמה הזאת, רווית הדם. לא שליחות לאומית, גם לא חברתית. זו הייתה שליחותי האישית, המצפונית, למשפחות שאינני מכירה ושחוו את הנורא מכול בשבת השחורה של שבעה באוקטובר, למשפע חות שעמדו לקבל את בשורת האיוב שתשנה את חייהם לעד. זו הייתה שליע חותי הצנועה.
30
2024 בינואר 5
כ"ד בטבת תשפ"ד
) 126 "בשבילי-הבית" (
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker