בשבילי הבית - עלון מספר 126

. ּת ַּמָה ל ָּה ּתְקּופָה - נִפְרָדִים מ ִּמֵרַב!

אז זהו נפרדים . . . נפרדים לאחר כחמש וחצי שנים בהן עברנו יחד המון – • עברנו הצלחות לצד כישלונות, • חגגנו ביחד חגים, מסיבות, אירועים, • וגם היינו ביחד בימים קשים של אבל, מלחמות, מבצעים (והיו לא מעט מאלו בשנים האח רונות), • מחלות (שלא לומר קורונה), • בנינו, • הרסנו, • ניסנו, חשבנו, התלבטנו, החלטנו, שינינו, • הקמנו ועדות, החלפנו ועדות, • ושוב חשבנו, התלבטנו, החלטנו, שנינו, • בין לבין התעסקנו עם נושאים גדולים כמו פנסיה, שיוך, שינויים בחינוך, בינוי וצמיחה דמוגרפית, ותמיד גם היו ברקע גם נושאים של השגרה כמו קקי של כלבים, סכסוכי שכנים, תקציב, הפסקת חשמל, בטחון, נוי, תרבות ועוד ועוד. ועכשיו הגיע זמן לפרידה. האמת - הפרידה הזו, מקהילת בית גוברין, ממכם כקהילה וכפרטים מאד קשה לי, כל כך קשה לי שהלכתי ובדקתי מה אומרים חוקרים על פרידות – אז כך: המונח פרידה מתייחס לסיום של מערכת יחסים למרות שהחיים רצופים פרידות, רבים מעידים על עצמם כי הם לא אוהבים פרידות, פרידות מייצגות שינוי, מעבר. מחקרים שנערכו בנושא, מצאו כי אפילו פרידות שמעוררות בנו רגשות חיוביים, לדוגמה כש מדובר בפרידה מהאהובים בארץ לקראת טיול ארוך ומשמח בחו”ל, כרוכות גם בתחושות נעימות פחות של לחץ ודחק. לעתים, התחושות הללו מתהוות לכדי חרדה של ממש, וההתמודדות עם הפרידה הופכת לאתגר אמיתי. לעיתים פרידה היא אירוע טראומתי שמפגיש אותנו עם מציאות חדשה.

אז כן אני, מרב גורדון, מתחילה מציאות חדשה של ניהול קהילה אחרת, וגם אתם חברי לבית גוברין מתחילים מציאות קצת אחרת עם מנהל חדש.

למרות הקושי אני בטוחה בהחלטה לשנות – אני בטוחה כי נכון לקהילה תחלופת מנהלים כל מספר שנים. ואם עוצרים לרגע ומתבוננים לאחור – אני גאה מאד בתקופה שעברנו יחד. אז כן נפרדים אבל לא נפרדים. בטוחה שנשאר יחד חברים, מבטיחה (גם אם לא תרצו) להגיע לאירועים קהילתיים וללא צל של ספק אשאר בקשר ויש חברויות שיישארו עימי לעד.

תודה על הכל, תודה על כך שגדלנו יחד, שעברנו כברת דרך משמעותית. אוהבת אתכם מרב

5

2024 בינואר 5

כ"ד בטבת תשפ"ד

) 126 "בשבילי-הבית" (