בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
נגריה
- הנגרייה בקיבוץ היתה מה סריל (בשם אבי) שקראנו נגריית בית, ענף שירות לקיבוץ. נעשו שם עבודות לבתי ילדים וענפי המשק ובנוסף עבודות לחברים. היה תור וחבר שהגיע תורו יכול היה להזמין רהיט או עבודה בהיקף שנקבע מראש והיה שווה לכולם. הנגרייה היתה במקום שהיום הכניסה לבריכה. אבי היה מרכז הענף ובעיקר בעל המקצוע והידע. שאר העובדים, חברים מהקיבוץ, נכנסו ורכשו ידע תוך כדי עבודה. אבי חזר לניהול הנגריה כשמוטי התחיל במבצע ייצור רהיטים לחדר האוכל החדש והמשיך עד לסיום הפרויקט. עם ההחלטה לעבור ללינה משפחתית נפתח מבצע הרחבת הבתים. אבי לקח על עצמו לבנות את המטבחים, ארונות קיר ומיטות לחדרי הילדים. הבניה היתה בשלוש פעימות. בפעימה השניה נוסף גם ייצור המדרגות לקומה השנייה בבתים. עבודה בהיקף גדול מאוד, כשכל משפחה מגישה תוכנית משלה למטבח, כולל צבע ודגם. חלוקת ארונות הקיר לפי החדרים ולגודל המיטות. כלומר, לא היה ייצור של רהיטים זהים ולכל דירה היה תכנון וביצוע חד פעמי. מובן שצוות הנגרייה בשנים האלו היה גדול. כשהסתיימה ההרחבה יכלו החברים להזמין עבודות פרטיות לשיפור הדירות המורחבות ושילמו רק על החומר. העבודה היתה על עבד אבי בנגרייה בהיקפים משתנים, צוות העובדים התחלף לעיתים 2003 חשבון הקיבוץ. עד אבל הנגרייה תפקדה. ואז הוחלט לסגור את הנגרייה.
טס
- הציעו לי להקים מפעל של דליה ק. עבודות יד. הרבה זמן חשבתי על הרעיון וכשזה זכה לתמיכת מוסדות הקיבוץ שמחתי לנסות.
בבית החטיבה יש שישה חדרים. שלושה כבר היו הסטודיו שלי, חדר אחד ניתן למיגל (גם כן לציור), חדר אחד היה הספריה וחדר אחד מחסן תרבות. התחלתי לבד. המוצר הראשון היה מגשים מעץ אותם קניתי מוכנים ועליהם עשיתי בטיק, בהקשר הזה ניתן השם למפעלון - "טס".
104
Made with FlippingBook Annual report