בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
סימון הבגדים נעשה בתחילה ברקמה. כל אמא קיבלה את הבגדים של הילדים שלה ורקמה את שמם על הבגד וכך עם הסדינים, המגבות וכל מה שנשלח לכביסה. עם השנים השתכללנו וקנינו מכונה שהדביקה על הבגד סרט עם מספר וכך סומנו כל בגדי הילדים והחברים. לכל משפחה היה מספר ותא. במחסן קיפלו, גיהצו וחילקו לתאים לפי המספרים. ביום שישי היו החברים באים למחסן לקחת את הכביסה הנקייה. המושג המקובל היה "להשליך כביסה", לא להשליך לפח אלא להביא למכבסה. לימים בנינו מכבסה חדשה, היום המחסן של התחזוקה. כשהסתיימה בנית המבנה עבר לשם המטבח לתקופה קצרה לצורך שיפוץ המטבח הקיים ורק לאחר שחזר המטבח למקומו התחילה לפעול המכבסה החדשה. רכשנו מכונת כביסה חדשה שהקפיצה אותנו מימי ק"ג כביסה שעשתה הכל לבד עד לאחר הייבוש. המכונה 25 הביניים לעידן החדש. מכונה של תוכננה במיוחד עבור מכבסות בקיבוצים. התאים בהם פיזרו החברים את הכביסה התרבו מאוד ובתחילה היו כולם מבולבלים ולא ידעו מה לשים איפה. בימי ראשון היו כל הזמן קריאות - "יוספה איפה לשים את ה..." יחד עם המכבסה נבנה גם מחסן חדש, היום הספריה ומועדון הנעורים, והמתפרה היתה בקומה למטה, היום חדר של המכינה, בצד השני היה הכלבו.
112
Made with FlippingBook Annual report