בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
- תקופה מסוימת הייתי מרכזת ו. חינוך בגיל הרך. כמרכזת רכשתי ציוד לבתי הילדים, דליה ק. עשיתי סדר ברכוש ודאגתי שהמטפלות יצאו להשתלמויות. עד אז היה נהוג ללכת לגזבר כל פעם שנזקקנו לכסף או השקעה בחינוך. אני התחלתי לבנות תקציב שנתי מסודר שהקל מאוד על ההתנהלות
- בתחילת החורף ובתחילת הקיץ היינו, המטפלות, הולכות עם הילדים למתפרה למדוד רובי בגדים. בתיה היתה מחליטה מה כל אחד יקבל, אבל לכל ילד ניתן לבחור חולצה אחת לטעמו. אבא אחד טען שאני לא אוהבת את בנו, כי אף פעם הוא לא הוזמן לבחור חולצה ראשון.
- בהגיעי לבית גוברין נכנסתי לעבוד נורית בגן "צבר". כשנפתח גן "זמיר" הציעו לי להיות גננת, וקיבלתי על עצמי את המשימה. דליה ורדון ליוותה אותי, והייתה לי לעזר רב. הרגשתי טוב מאוד, גם הצוות תמך, וזו הייתה אחת התקופות היפות בחיי כאן.
- כשסיימתי את לימודי ההוראה פתחתי כיתה א' בבית. קבוצת "שקד" היו תלמידי הגר הראשונים. זו היתה הפעם הראשונה בה נפתחה כיתה בבית גוברין. קודם כל היינו צריכים למצוא מבנה מתאים. מעל חדר האוכל הישן (כבר לא קיים) עמד צריף קטן. אני לא זוכרת מה היה בו קודם אבל הוא עבר הסבה לכיתת לימוד. שנת הלימודים נפתחה. לא היה לי ניסיון בהוראה, לא היה עם מי להתייעץ, הכל עשיתי לבד. השקעתי המון שעות בתכנון והכנה ועדיין הרגשתי שאני לא יודעת כלום. באותם ימים התנהלנו די דומה להיאחזות נח"ל. לא היה הרבה מדי סדר בחיינו. וכך, אחרי שלושה חודשים שלימדתי את הכיתה, עזבה גאולה צארום, הגננת, את הגן והוחלט שאני אצא מהכיתה להחליף אותה כגננת. אני חושבת שהיום לא היתה יכולה להתקבל החלטה כזו. לכיתה הביאו מורה שכירה ואני עברתי לגן. במשך השנים חזרתי ללמד - הפעם את כיתת "רימון" שהיתה דו גילית. הילדים גרו בגן וכל יום הייתי באה לקחת אותם מהגן לכיתה. אני כבר לא זוכרת כמה זמן לימדתי אותם אבל בשלב מסוים הם עברו לבית הספר בנתיב הל"ה עם עמירה יהלום ורותי תמרי. תכננו אתבית "תמר" - כיתה כוללתלפי מיטבהמסורתהקיבוצית. 1970 אני זוכרתאיך בשנת חשבנו אז שתמיד ילמדו הילדים, לפחות בשנים הראשונות, בבית. בכיתה הכוללת היו חדרי שינה, כיתת לימוד, חדר אוכל עם מטבחון ומקלחות ושירותים, כראוי לחינוך המשותף. הייתי אז גם מרכזת חינוך. היום בבית "תמר" גרה המכינה.
119
Made with FlippingBook Annual report