בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
שמירת לילה
- תורנות שמירת הלילה היתה, בלשון המעטה, לא חביבה גם עלי. השמירה התחילה דורית בערב שישי - סיבוב העברת מידע מהשומרת המסיימת. במוצאי שבת בתשע התייצבתי בחדר השומרת שהיה בדרך כלל באחד מבתי הילדים. בחדר היה כסא נוח לישיבה, שקצת הקשה עלי לא להירדם, שמרטף - רשת תקשורת עם כל בתי הילדים, (נכון, לנעורים כבר לא היה שמרטף), מטבח קטן לקפה ואוכל וזהו. מתחילים את השמירה בסיבוב בכל הבתים, לשחרר את ה"משכיבה", להגיד לילדים שהם יכולים לישון בשקט כי אני שומרת עליהם, ולוודא שהכל בסדר. עד שתים עשרה, אחת עוד הכל נחמד, אחר כך מתחיל המאבק הבלתי נגמר ברצון לישון. אני קמה לסיבוב מדי שעה וחצי בערך, מה שעוזר להתעורר קצת וגם השומר נכנס מדי פעם להעביר את הזמן ובחורף להתחמם קצת. שיא הלילה היה מבחינתי הארוחה. השומר הכין במטבח משהוא לפי הזמנתי. הארוחה הקבועה שלי היתה צ'יפס שלאחר הכנתו נכנס למחבת ועליו שתי ביצים. יש בארוחה נחמה גדולה בלילה האבוד. במשך שנים רבות החלק הקשה ביותר היה ניקוי החיתולים מבד, סליחה, עם הקקי, שהושרו בדלי עם מים וסבון. היה צריך למשות, לסחוט, ורק אז לשים בשק הכביסה המלוכלכת. סוף סוף הודיעה השמש שהלילה מפנה מקומו ליום. בחמש מרתיחים חלב בבית התינוקות, חלב שהגיע ישר מהרפת, מלא קרומים (אוי), סיבוב אחרון לראות שהכל בסדר ובשש מגיעות המטפלות האחרונות ואני ישר הביתה בגעגועים עזים למיטתי. אבל כבר התעוררתי, וקשה קצת להירדם, בעיקר לקראת סוף השבוע. בשעה טובה מגיע בוקר שבת ועד הפעם הבאה הכל יותר טוב.
ספריה
- אחרי שנה לא קלה של עבודה בבית התינוקות רותי התחיל ה"רומן" שלי עם הספריה, הנמשך עד היום. כשהתחלתי היתה ספריית המבוגרים בבית החטיבה וספרייתהילדיםבביתלוטם, באחדהחדריםבקומהלמטה. הילדים היו באים עם ההורים בשעות הערב המוקדמות להחליף ספרים. ספריית החברים נפתחה פעם בשבוע אחרי ארוחת הערב. דליה ורדון, שלימדה כיתות בבית, היתה מגיעה עם הכיתה לספריה לעבודה עיונית. הניקיון היה מאתגר מאוד. המון אבק נכנס מהחלונות ונדרשה עבודה רבה כדי לשמור על הספרים ועל המקום. היתה הרבה עבודת קיטלוג. כעבור שנתיים העברנו גם את
124
Made with FlippingBook Annual report