בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

ספרייתהמבוגרים לבית לוטם וכל הקומה התחתונה הוקדשה לספריה. בשעותאחר הצהריים עבדתי גם עם ילדים בעזרה לימודית פרטנית. היו שנים בהן היו הילדים באים לספריה אחרי הצהריים להכין שעורי בית בעזרת רובי ובעזרתי. כל שנה קיבלתי תקציב לקנית ספרים חדשים. היו מגיעים אלי סוכני מכירות עם רכב מלא ספרים ואני בחרתי מה שרציתי. המלצות קיבלתי מחברים ובעיקר קראתי מדורים ומוספים לספרות בעיתונים. עד היום אני נעזרת בעיתונים ובהמלצות ממביני דבר. ברמת גן היתה ספריה מאוד גדולה של "ספרי" ומדי פעם נסעתי לשם לבחור ספרים חדשים. כיום אני קונה את הספרים ב"צומת ספרים" בקרית גת. גם מההוראה לא משכתי ידי. כשדליה ורדון לימדה את כיתות א' וב' בקיבוץ הייתי מלמדת איתה בכל יום מספר שעות, והשאר בספריה. הצטרף לעבודה בספריה לומי, שהיה כבר גמלאי. הוא הכניס לספריה 90 - בתחילת שנות ה את המחשוב וקטלג את כל הספרים במחשב. עד כתיבת שורות אלה הוא ממשיך לקטלג את הספרים החדשים. יום אחד הציעה לי רובי לקיים שעת סיפור לילדי הגן. הרעיון מצא חן בעיני. במרחב הספריה סידרתי כסאות במעגל. בחרתי סיפור והקראתי כרבע שעה. לאחר מכן היו הילדים מסתכלים לבד בספרים שהכנתי מראש על השולחנות. עד היום אני ממשיכה בשעת סיפור לגנים. בזמן שאני מספרת, אני מזמינה שני ילדים לשבת לידי. כשלירון היה בגן הוא לא ויתר על הישיבה לצידי כל שבוע וכך הוזמן רק ילד אחד נוסף, בשנים שלירון היה בגן. בשנים האחרונות מגיעים גם ילדי זיוה לשעת סיפור. אני מקריאה להם סיפור בהמשכים, אחר כך הם קוראים לבד וישנה גם פינת ציור אותה הם מאוד אוהבים. כשהתפתח כאן ענף התיירות הוחלט שהקומה התחתונה של בית לוטם תוסב לשלושה חדרי אירוח, והספריה עברה למחסן הבגדים, שנסגר עם המעבר לקיבוץ מתחדש. ההעברה היתה ארוכה ומורכבת. עופר ברוך ורון סעדה, צוות אחזקה, היו אחראים על הכנת המבנה, ערן ורדון, מנהל התיירות, עזר לי לארוז את הספרים בארגזים, דיירים מכפר "זוהרים" גויסו לחיבור המדפים לקירות ולרצפה, עדנה גלר תפרה וילונות ואני סידרתי את הספרים על המדפים. מדי פעם היו מצטרפים אלי חברים לעזרה בסידור הספרים. פינה אחת הוקדשה לארכיון, עליו קיבל אחריות מוטי לנדוי. בחדר הדרומי רוכזה ספרית המבוגרים ופינת עבודה ללומי. שאר הספריה היא ספריית ילדים, ספריית עיון ומרחב לשעת סיפור. - כשסיימתי את העבודה בחוץ חיפשתי מה לעשות. הגעתי לספריה ושאלתי את רותי לומי במה אני יכול לעזור וכך התחלתי לעבוד בספריה. בתחילה שיקמתי את הספרים שהיו במצב לא מזהיר, הדבקתי כריכות ודפים ומה שניתן לתקן. הקשר שלי עם הספריה נמשך כל הזמן, וכשחזרתי אחרי מחלה ארוכה, התחלתי לקטלג את כל הספרים במחשב בתוכנה לספריות. כשרותי ואני בדקנו את המצאי במחשב לעומת ספרים שהיו ונעלמו. 3000 - הרישומים שנכתבו ביד במשך השנים התברר שחסרים יותר מ

125