בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

סיפורם של רחל ואיציק בריקמן

.1946 : נולדתי ברומניה בעיירה בורסה בשנת רחל אמא שלי, אטל ספיר, התאלמנה במחנות ושרדה עם בתה פנינה. אבא שלי, מיכאל רוזנברג, איבד בשואה את אשתו וחמשת ילדיו ואחד עשר אחים ואחיות על כל משפחותיהם. בדרך מאושוויץ לעיירה, ברכבת, נפגשו הורי והתברר להם שהם בדרך לאותה עיירה. משפחתה של אמא היתה עשירה. "מהאצולה" ואבא היה "בעלעגולה". כשהגיעו לעיירה לא מצאו אף אחד מבני משפחותיהם. הם נשארו יחד, נישאו ונולדו להם שלושה ילדים. אני הבכורה, אחרי נולד קיבלנו סוף סוף סרטיפיקטים והורשינו לצאת 1951 ברומניה. בשנת 1948 אחי שמואל בשנת מרומניה הקומוניסטית לארץ. חודשיים אחרי עלייתנו נולד אחי השני אריה. בארץ הגענו למחנה "שער עליה". גרנו באוהל, והיה מאוד קר. אבא עבד במאפיה. הוא יצא לעבודה באחת בלילה. אמא לא הייתה בבית. אחי נולד פג ואמא נשארה איתו עשרה חודשים בבית החולים, כי לא ניתן היה לגדל אותו באוהל. ככה נשארנו, אני, בת חמש, אחראית על שמואל בן השלוש. בבוקר אבא היה חוזר מהמאפיה ומוציא אותנו לגנים. בצהרים, אחרי הגן, אכלנו אצל שכנה טוניסאית עיוורת ועד היום אני זוכרת את האוכל הטעים שהכינה. ארוחות הבוקר והערב שלנו היו בעיקר לחם מהמאפיה עם חמאה אוסטרלית, שחולקה תמורת תלושים. הייתה זו תקופת הצנע. כשנתיים גרנו באוהל ב"שער עליה" ואז קיבלנו בית ערבי נטוש בלוד. אמא חזרה הביתה עם אחי אריה. אבא המשיך לעבוד במאפיה. אני למדתי בבית ספר עם ילדים ערבים והיו לנו התחלנו לקבל שילומים 1959 יחסים טובים מאוד איתם גם בבית הספר וגם בשכונה. בשנת מגרמניה ועברנו לחולון. הייתי בסוף כיתה ד'. בחולון גרתי עד שהגעתי לבית גוברין. בתיכון למדתי במקווה ישראל שם הצטרפתי לנוער העובד והקמנו את גרעין "גובר". מאחר שאמא שלי היתה חולה, לא יכולתי להתגייס עם הגרעין לנח"ל ושרתתי קרוב לבית. חודש. 20 הייתי פקידה בפיקוד הנח"ל ביפו והשתחררתי אחרי .1965 לבית גוברין. הגעתי בסוף היתה לי תקופה מאוד טובה. הרבה מגרעין מרשה, שכבר היה כאן, היו חולונים ואת חלקם הכרתי עוד מהתנועה. רוב שנות ילדותי, בבית, מיד כשחזרתי מבית הספר, הייתי צריכה לבשל לנקות ולסדר. כאן, אחרי העבודה, היה לי פתאום זמן לעצמי. זו הייתה הרגשה נהדרת ואחת השנים היפות שלי בבית גוברין. עבדתי בדיר. יום אחד, במרעה, פתאום לא ראיתי אף כבשה... איציק מהרפת עזר לי למצוא את העדר ומרוב שמחה, על שמצאנו את כל הכבשים, נולדה חברות בין איציק וביני. בכפר גיבתון ליד רחובות, להורי אריה ושרה בריקמן, 10.8.1941 נולדתי בתאריך איציק: שעלו מפולין. בגיבתון גדלתי עד גיל שנה וחצי. הורי החליטו להגשים את יישוב הארץ ועברו לכפר וורבורג שהיה בין הישובים הדרומיים ביותר. שם נולדו אחי פיטו (משה) ואחותי חוה.

14