בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

ז"ל סיפורם של אסתר ושלום לוי

בן למשפחה דתית ותיקה בירושלים. כל משפחתי עלתה 1939 : נולדתי בינואר מספר שלום מתורכיה לפני מלחמת העולם הראשונה. אמא שלי, בתיה כהן ז"ל, נולדה עוד בתורכיה והגיעה לארץ כתינוקת. אבא שלי, יעקב לוי ז"ל, נולד כבר בארץ. הורי היו בני דודים והכירו עוד מילדותם. כשגדלו פרחה האהבה והם הקימו משפחה. אני הבן הבכור ואחרי עוד שני אחים ואחות. . עקב כך הקדימו לי את בר המצווה, כדי שאוכל 1951 גדלתי בירושלים. אבי נפטר בסוף שנת לומר קדיש על אבי. בתחילת שנת הלימודים, אחרי מות אבי, עברתי לגבעת ברנר במסגרת חברת נוער. לא היינו חלק מבית הספר של הקיבוץ, אלא קבוצה נפרדת. עבדנו הרבה ולמדנו קצת. לאחר כארבע שנים התפרקה חברת הנוער. ארבעה חניכים נשארו בקיבוץ וסופחו לכיתה הקיבוצית - שייקה לוי (מהגשש), מנשה מזרחי (ארבל) ויצחק כהן, שלימים שרו ברביעית גבעת ברנר ואני. בנוסף אימצו אותי ויקטוריה ויעקב זיביל, כפי שהיה נהוג עם ילדי חוץ. התחלתי לעבוד בקיבוץ. 16 לא הצלחתי לסגור את הפער בלימודים וכך בגיל התגייסתי לצבא ולאחר השחרור הגעתי לבית גוברין לשנה שלישית. כשהגעתי 1961 ביולי לבית גוברין הכרתי עלמה חמודה ושמה אסתר. אסתר נולדה במרוקו ועלתה לארץ בלי המשפחה, עם הגרעין המרוקאי שהגיע לבית גוברין. יותר מאוחר נפטר אבא שלה, מרדכי ועקנין, ואמה, סוליקה, עלתה עם כל הילדים לארץ לירושלים. היו לה חמישה אחים וארבע אחיות. כשהסתימה שנת השירות שלי החלטתי להישאר בבית גוברין. נולדה אורלי בתנו. 1966 התחתנו. שנה אחר כך נולד בכורנו יאיר ובשנת 14.1.1963 בתאריך עבדתי בדיר עם דדוס, עברתי לפלחה, הייתי נהג בית שתפקידו בין השאר היה לנסוע פעמיים בשבוע לתנובה רחובות להביא ירקות, ואחר כך נכנסתי למטבח שם עבדתי הרבה שנים. עברתי קורס בישול ברופין, תוך כדי עבודה במטבח. ביקשתי שנת חופש לצורך לימודים. למדתי טבחות בירושלים במימון משרד 1976 בשנת העבודה. גרתי אצל אמא שלי ובסופי שבוע הגעתי הביתה למשפחה. היו לנו שני ילדים וההסדר עם הקיבוץ היה השתתפות שלי בחצי מעלות אחזקת הילדים. בסוף השנה חזרתי לקיבוץ ולמטבח. במשך שנות עבודתי במטבח הייתי גם אקונום. אסתר עבדה בבית התינוקות ואחר כך במחסן. חלומה היה להיות ספרית ואכן היא יצאה ללמוד ספרות ופתחה את המספרה בבית גוברין. היא אהבה את הקשר עם החברים והילדים. את עבודתה במחסן המשיכה שנים רבות, בימים בהם לא היתה במספרה. היא תפרה על מכונת תפירה והייתה ממונה על תיקון הבגדים. בגיל חמישים חלתה אסתר בסרטן ולא הבריאה. היא עזבה את המחסן, המשיכה עוד קצת

18