בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

ואף פעם לא היה לנו חיבור כלשהו איתם. , הקמתי את מרכז המשאבים - ספריה וחדר מחשבים, כמו 1989 בפתיחת בית הספר, בשנת כן, הייתי אחראית על הטיולים השנתיים וכל הסיורים, שתכנן בית הספר. שלוש שנים הייתי גם סגנית מנהל וריכזתי את הוראת יישומי המחשב. נדרשנו לבחור מזכיר. נבחר טרי ליס כמועמד יחיד. ערערתי על ההחלטה 1990 בשנת ומחוסר בררה הצעתי את מועמדותי כנגד מועמדותו. נבחרתי לתפקיד וחזרתי להיות מזכירה של הקיבוץ. הקדנציה הזו כבר היתה פחות טראומטית עבורי. בסיום שלוש שנים יצאתי ללמוד בבר אילן, תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ומידענות, והמשכתי ברצף לתואר שני במידענות. תוך כדי לימודים חזרתי גם לעבודתי בבית הספר הרטוב. בזמן הלימודים לתואר שני הייתי מידענית של המפעל יום בשבוע. עברתי התקף לב וסיימתי את עבודתי בייצור. עברתי למחסן המפעל 1992 בשנת דן: בתפקיד אחראי על המלאי והזמנת חומרי גלם ואריזה. ניהלתי את המחסן הרבה שנים. החלטתי לצאת לפנסיה ונשארתי לעבוד חצי יום. העבודה החלקית 65 כשהגעתי לגיל אפשרה לי להשקיע זמן ומרץ בטיפוח הזיתים ליד ביתי. מצב העצים היה רע. ניקיתי מעשבים, גזמתי ועיצבתי את העצים, זיבלתי, השקתי ולאחר זמן חזרו הזיתים להניב. בהמשך לחלקת הזיתים מאחורי הבית שלי, שניטעה בט"ו בשבט, ניקיתי מעשבים וטינופת, חפרתי בורות, לבד, ושתלתי עצים מזן ברנע, שהתפתחו נהדר. אני מאוד אוהב את העבודה עם העצים. עד היום אני מתחזק ככל יכולתי (שהולכת ופוחתת) את כל הזיתים בסביבה, והוספתי עצי אגוז ועצי הדר. בתחילה היה מעט פרי ורצינו שיישאר למשפחה. היום התהפך הגלגל ואנחנו מחכים לאנשים שיבואו להתכבד. עבדתי בחצי משרה במפעל ואז יצאתי סופית ממעגל העבודה לגמלאות 2018 עד שנת מלאה. המשכתי חלקית בבית הספר "הרטוב". בשנים אלה ובבאות אחריהן 2009 עד שנת דליה: הייתי מרכזת משאבי אנוש, עסקתי הרבה בתמחור משרות העבודה לקראת השינוי ובשנת אני מלווה של המכינה, 2013 ומשנת 2012 נבחרתי לריכוז הגיל הרך. סיימתי בשנת 2006 ומתכננת לסיים השנה את תפקידי זה. היום דליה ואני חיים בשמחה בביתנו היפה, ילדינו - ניצן יורם וערן, חיים איתנו בקיבוץ דן: והכל טוב.

25