בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

מדהימה, ששמה דגש על לימודי הטבע, אהבת ארץ ישראל והכרות גם עם תושבי הארץ - דרוזים, ערבים, בדואים ועוד. אני מאוד התחברתי לכיוון הזה ועד היום אני מאוד חי את הארץ והטבע. היתה לי ילדות מאושרת. בצבא הייתי במחלקת בני משקים בנח"ל, יחד עם חיים מיכאלי ז"ל מהכיתה שלי. איך שהוא הגעתי להדריך בפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הראלי בחיפה. היה לי מאוד טוב שם, גם תנאים טובים וגם קרוב לבית. השתחררתי וחזרתי ליגור. השנההשלישיתהיתהביגור ערךמקודש. יכולנו לבחור 1964 בשנת בין הדרכה בתנועה או שנה בקיבוץ זעיר או צעיר. אפשר היה להשיג "פטור" מחובת השנה השלישית רק אם נתתשנה בחליבות ברפת. הוצע לי להדריך נוער. אבל בחרתי לצאת לקיבוץ. באוקטובר הגעתי לבית גוברין. רציתי לעבוד בעג"ש אבל לא היה מקום פנוי, והייתי חצרן חודשים. לאחר חצי שנה הודעתי למרכז המשק, גיורא, שמספיק לי 3 לתקופה מוגדרת של ואני רוצה לעבוד בע"גש. וכך היה. היתה מרובת אירועים. רחל כבר היתה בקיבוץ, קיבלנו את קדמה שהתפרקה, 1966 שנת ובסופה היתה המלחמה. עברתי לעבוד בשלחין בקדמה. יחד עם קדמה קיבלנו את שלמה עמיר, מהכיתה שלי, וכשעקרו את המטעים של קדמה, הצטרף לבית גוברין. היה טיול של הקיבוץ כמיטב המסורת אז. בערב התכנסנו 1967 ביום העצמאות של שנת במועדון, לשמוע את פסטיבל הזמר, שמענו לראשונה את השיר ירושלים של זהב, ואחר כך יצאנו, דני ורדון ז"ל ואני, לרסס בכותנה. יומיים אחר כך גויסנו למילואים. יצאנו מהבית יחד וכך נפרדתי מדני. במלחמת ששת הימים הייתי בסיירת של חטיבת חי"ר, והשתתפתי בכיבוש רמת הגולן. לאחר הפסקת האש, עד השחרור, ארגנה הפלוגה שלנו טיולים, בין המשימות הצבאיות. אחד הזיכרונות היותר טובים שלי הוא הטיול בו עלינו עד לפסגת החרמון, עדיין היו שלוגיות בפסגה וזה היה נהדר. עבר זמן ודי נמאס לי מבית גוברין. מדי פעם חזרתי ליגור למספר חודשים, אחר כך יצאתי לטיול בדרום אפריקה לשלושה חודשים. התארחתי אצל משפחת אמי, משפחה עשירה מאוד. למדתי אנגלית, אכלתי דבש ושחיתי בשמנת. רחל ואני, שכבר היה קשר בינינו, החלפנו מכתבים וארגנו לנו טיול באירופה. היא הגיעה מהארץ, אני ישר מדרום אפריקה וטיילנו כשלושה חודשים. קניתי רכב, אכלנו קדחת, ישנו היכן שאפשר היה בעלות נמוכה, והסתדרנו דולר. טיילנו ונהננו עד הגג. כשחזרנו לבית גוברין זה כבר היה לתמיד. 900 כל הטיול עם במלחמת ששת הימים הייתי בקפלן. סיימתי את הלימודים וחזרתי לבית גוברין. רחל: . החתונה היתה באלונים יחד עם אחותי חוה ובן זוגה. 23.10.1968 שמואל ואני נישאנו בתאריך הייתי במילואים בסוף ההיריון של רחל עם ורד. כולם הלכו לשקם ואני 1969 בשנת שמואל: החלטתי להישאר באוהל. כך אני והרדיו, בשקט הזמני, ופתאום אני שומע הודעה - "שמואל ריקליס מזל טוב נולדה לך בת בעפולה". היה לי הרבה מזל שהצלחתי לשמוע את ההודעה. בלידה של מיכל, הבת השנייה, הייתי בבית וליוויתי את רחל.

32