בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

בסוף י"ב התקבלתי לחברות. בכל הקיבוצים, כולל בית גוברין, היה נהוג שכל מסיימי י"ב מתקבלים לחברות, לפני צאתם לצבא או לשנת שירות. התגייסתי לצה"ל לחטיבת "גולני". עם שחרורי מהצבא חזרתי לעבוד בצאן, ורק לאחר קרוב לשנתיים הגעתי לבית גוברין, במסגרת שנת השרות. עבדתי בדיר, ולאחר חיסול ענף הצאן, עברתי לעבוד ברפת. נישאתי לרותי והקמנו כאן את ביתנו וכאן נולדו ילדינו. 1970 בשנת נפלה ההחלטה 1970 עד שהחלטנו להתחתן לא הסכמתי לעבור לבית גוברין. בשנת רותי: .24.5.1970 , ועברתי לגור כאן. התחתנו בל"ג בעומר החודשים הראשונים לאחר החתונה לא היו קלים. הייתי לבד, לא הכרתי אנשים, לא הכרתי את ההווי של הקיבוץ. רק כשנולד אבי, בננו הבכור, נוצרו קשרים בבית הילדים, והרגשתי השתפרה. אבי יועד לקבוצה של חגית רגולר. לפי הנוהג אצלנו היתה המטפלת המיועדת לקבל את התינוק, באה לעזור לאמא בשישה השבועות שהוא איתה בבית. חגית הגיעה אלי כל יום ועזרה לי מאוד. כשהגעתי לבית גוברין עוד לימדתי בסגולה ומהקיבוץ סידרו לי הסעה לשם ובחזרה כל יום. , כשנולד אבי, עברתי ללמד בלכיש ומשם, בצו הקיבוץ, לנתיב הל"ה. היתה לי 1971 בשנת שנה מאוד קשה והחלטתי שאני לא מלמדת יותר בבית ספר קיבוצי. קיבלתי כיתה בקרית גת, וזו היתה נפילה מהפח אל הפחת. אחרי חודשיים ברחתי משם. התחלתי לעבוד בהנה"ח עם רעיה ויהודית הורוביץ. ועד 60 - נבחרתי למזכיר. זה היה לאחר גל של עזיבות, מסוף שנות ה 1972 בשנת דוד: . התנועה נתנה כתף, גייסה משפחות מקיבוצים ותיקים וגם גרעין בנים. 70 - תחילת שנות ה האתגר שלי, כמזכיר, היה לחדש את הדרך להמשך העבודה עם גרעיני תנועת הנוער כמקור לגידול. כמו כן התחלתי בנסיון להביא משפחות מהעיר ומחו"ל לקליטה אצלנו. כיוונים אלו הניבו פירות, בעיקר לאחר הקדנציה שלי, אצל המזכירים שכיהנו אחרי. לאחר לידתו של אמיר שבתי ללמד בסגולה, אבל התברר שאמיר התינוק אלרגי לחלב. רותי: הטיפול בו לא אפשר לי להמשיך ללמד מחוץ לקיבוץ וחזרתי להנה"ח. אחרי לידתהשל נועה הוצע לי לקבל רביעייתתינוקות. התלבטתי מאוד, חששתי שהמוגבלות הפיזית שלי לא תאפשר זאת, אבל החלטתי לקבל את האתגר. היתה לי שנה נחמדה, אבל פיזית לא יכולתי להתמודד, ולא המשכתי לאחר השנה הראשונה. מכאן התחיל ה"רומן" שלי עם הספריה, הנמשך עד היום. גם מההוראה לא משכתי ידי. כשדליה ורדון לימדה את כיתות א' וב' בקיבוץ, הייתי מלמדת איתה כל יום מספר שעות. עם סיום כהונתי כמזכיר יצאתי ללמוד בקורס הדו שנתי למדעי הרוח והחברה באפעל. דוד: כאשר חזרתי מאפעל, נכנסתי לתורנותשל חצי שנה בחדר האוכל, אבל לאחר מספר שבועות נבחרתי להיות גזבר. בתפקיד זה כיהנתי למעלה משנתיים. באותן שנים היינו בין הקיבוצים הזכאים לקבל גרעינים מהנוער העובד והלומד, ובתמורה נתבקשנו לשלוח חברים לעבודה בתנועה. קיבלתי את השליחות הזו וגויסתי לנוער העובד.

36