בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

דורית ואני הקמנו משפחה, והפכתי אב למירון בני הבכור, ואחריו נולדו בני השני 1970 בשנת זוהר והבת אילת. יצאתי ללמוד. רציתי ללמוד כימיה, נושא שתמיד עניין אותי, שאלתי את עצמי 1980 בשנת מה אעשה עם המקצוע שאלמד, והחלטתי שיותר חשוב ללמוד חקלאות. עברתי מכינה בהר הצופים, ואחר כך למדתי בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנים שלמדתי נולדה הבת הרביעית ליאור. בסיום הלימודים הייתי שוב פקח מזיקים. אחר כך יצאתי ללמד בבית הספר התיכון בו למדו ילדינו - בית ספר "ברנר". לימדתי ביולוגיה וחקלאות. יצאתי לשנה ללמוד הוראה במחלקה להוראה בפקולטה ברחובות ועברתי ללמד בנתיב הל"ה, שם לימדתי בעיקר מתמטיקה בכיתות ה', ז', ח'. באותו זמן עזרתי ליוסי בן טוב בחיפוש מפעל, ובדקתי אפשרות של הקמת מפעל ביולוגי. יוסי המליץ על מפעל הפולימרים. עברתי לעבוד במעבדה של המפעל המוקם, הבאנו את פרד - כימאי מאנגליה, וממנו למדתי את התורה. כל השנים עבדתי במעבדה. פיתחתי חומרים חדשים, ביניהם מסטיק אקרילי, חומר לאיטום בין אדן החלון לבסיס, וכן לחיזוק חיבור כיורים. במשך השנים הייתי סדרן רכב, בתקופה שהיה לנו צי מכוניות גדול, והיה הרבה כאב ראש סביב זה. ריכזתי את ועדת השכלה, והייתי בהנהלת הקהילה. דורית ואני נפרדנו. 1990 בשנת הצטרפתי לחבורת הזמר של המועצה האזורית שלנו. יום אחד הצטרפה 49 כשהייתי בן חברה לקבוצה, ראיתי אותה ונשמתי פרחה. כך הכרתי את שולי. בתחילה היינו ידידים ומכאן התפתח הרומן. שולי התגרשה, ולאחר זמן עברה לגור איתי בבית גוברין. והתקבלה לחברות. שנים שרתי עם חבורת הזמר. 23 עד לפני שנה, במשך בקיבוץ ניר עציון על הכרמל. הורי דוד ופירחה, הגיעו מרומניה 5.4.1955 נולדתי בתאריך שולי: והונגריה. כשהגעתי שוב לקיבוץ, היתה זו סגירת מעגל עבורי. הורי עברו מהקיבוץ לגדרה ושם גדלתי. כבר בתיכון ידעתי שהיעוד שלי הוא חינוך מיוחד. בצבא הייתי בנח"ל, בבקעת הירדן, וכשהשתחררתי למדתי בסמינר למורים במכללת קיי. שנים רבות הייתי מחנכת בבית ספר "שחפים" בקרית גת, בית ספר מיוחד לילדים עם צרכים מיוחדים ומורכבים. במשך השנים למדתי לתואר ראשון בחינוך, ובמקביל לימודי תעודה למאבחנת דידקטית מוסמכת. לאחר השלמת התואר הדרכתי מורים לחינוך מיוחד, בתחום חינוך לשוני - כל מה שקשור למכלול השפה - קריאה, כתיבה ודיבור נכון. מספר שנים הייתי שותפה לחיבור מסמך מטעם משרד החינוך - הגדרת סטנדרטים להישגים רצויים בחינוך הלשוני, בהתאמה לחינוך המיוחד. בסיום הכנת המסמך היה תפקידי ללמד מורים כיצד ליישם אותו, הייתי אחראית על הפרויקט במחוז הדרום. העבודה עם המורים היתה מפורטת מאוד. עם כל מורה הגעתי עד חלוקת התכנית לפרקי לימוד המותאמים לתלמידיו באופן אישי. ובמקביל המשכתי בהוראה בבית הספר "שחפים". , לאחר 2009 את משה, משה'לה גופר, הכרתי בחבורת הזמר, והאהבה פרחה. בשנת

50