בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

סיפורם של יוספה וגרשון זליגמן

בקיבוץ מעוז חיים להורי אליעזר ונעמי ריימן. שניהם עלו 8.11.1947 נולדתי בתאריך יוספה: מרומניה אחרי מלחמת העולם השניה. אבא הגיע לשדה נחום ואמא למשמר הים. איני יודעת בוודאות אם הכירו ברומניה או בארץ. למעוז חיים הגיעו יחד. מילדותי במעוז חיים לא נשארו לי זיכרונות טובים. בצבא הייתי מקפלת מצנחים. אמנם לא הצלחתי להגשים את חלומי לצנוח, אבל הייתי מאוד מרוצה. כשהשתחררתי חזרתי למעוז חיים ואחרי שלושה חודשים הגעתי לבית גוברין לשנה שלישית. גאולה ניצן, מהכיתה שלי ואני קיבלנו חדר בצריפים והיה לנו נחמד כאן. במעוז עבדתי בלול והיה לי טבעי להמשיך גם כאן בלול. אחרי מספר שנים החלטתי שדי לי. מהצריף עברתי לבנין, (היום מגורי הצעירים) וקיבלתי חדר לבד. המשפחות שגרו בבתים דירות כל אחד. השכונה 4 אלה מיום בנייתם עברו כבר ל"שיכון וותיקים" - שני בניינים של 1970 - כולה אוכלסה בצעירים מהקיבוצים שהגיעו לשנה שלישית, והיה מאוד שמח אצלנו. ב הגיע גם גרשון מגבעת ברנר לשנה שלישית. בגבעת ברנר להורי וולי וארנסט זליגמן. אמא עלתה 31.7.1946 נולדתי בתאריך גרשון: בראשית שנות השלושים לדגניה א'. בגרמניה למדה שתלנות ובדגניה הועידו אותה לעבודה חזרה לארץ, 1937 בתחום. היא חזרה לגרמניה להשלים את התואר בגננות ושתלנות. בשנת והצטרפה לקיבוץ משמר השרון, שם היתה כשבע שנים. היא הקימה שם משתלה, ובנוסף, כעוזרת של ד"ר אשבל, הקימו תחנה מטאורולוגית. באחד מביקוריה אצל בת דודתה בגבעת ברנר פגשה את אבי. אבא שלי הוסמך כשופט והשלים עוד מספר תארים באוניברסיטאות שונות בגרמניה. גורשו יהודי באדן, שם גר, לדכאו. משם הועבר למחנה עבודה בגורס שבצרפת, 1941 בשנת נודע לו שהם מיועדים להישלח לאושוויץ. עם עוד חברים 1943 על גבול הפירנאים. בשנת 9 הצליח לברוח. הם חצו את הפירנאים לכיוון ספרד והגיעו לברצלונה. שם נתפס וישב בכלא אורגנו חילופין בין יהודים באירופה לגרמנים טמפלרים שגורשו מהארץ, 1944 חודשים. בשנת 1945 וכך, באוניה גרמנית, הגיע אבא לארץ, לעתלית. משם הגיע לגבעת ברנר. באוקטובר נישאו הורי בגבעת ברנר. אבא התנדב לבריגדה היהודית. במקרה הגיע לביקור בבית בדיוק בשבת השחורה ונאסר עם כל חברי הקיבוץ. חרה לו מאוד שהוא, חייל בצבא הוד מלכותה נעצר דווקא ע"י האנגלים. הוא עזב את הבריגדה והצטרף להגנה. אני נולדתי בגבעת ברנר ויש לי אחות, צעירה ממני, רותי. במסגרת עבודת הילדים בענפי המשק הייתי הראשון בכיתתי שכבר בכיתה ה' או ו' שובצתי לענף קבוע - הרפת. בכיתה י' החלטתי, בתמיכת ההורים, לצאת ללמוד במקווה ישראל. אח של אמא הדריך שם, ואילן היוחסין של אבא שלי מגיע עד קרל נטר - מיסד מקווה ישראל. בנוסף, חבר גבעת ברנר היה מנהל האגף לחינוך חקלאי, ולא התקשתי להתקבל ללימודים שם. כמובן מקום עבודתי

52