בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

סיפורם של נורית ומוטי שיק

בגבעת ברנר. אמא אהובה גורביץ' הגיעה מליטא 8.10.1949 נולדתי בתאריך נורית מספרת: ואבא קורט מאייר הגיע מגרמניה. הם נפגשו בגבעת ברנר שם המשיכו את חייהם יחדיו. יש לי אחות גדולה דינה, אחי אריה - חבר בבית גוברין ואחות רותי. אני בת הזקונים. היתה לי ילדות מאושרת, חוץ מהלינה המשותפת. פחדתי בלילות והייתי מגיעה לחדר של ההורים. בבית הייתי הילדה הקטנה וכולם שמרו עלי ופינקו אותי. את בית הספר לא אהבתי. הרגשתי מאוד טוב בחברת הילדים, אבל ללמוד ממש לא אהבתי. מוטי זכה בתשומת ליבי כשהיינו בכיתה ז'. בשנתון שלנו היו שתי כיתות מקבילות, אני באחת ומוטי בשניה. להוריו משה שיק ורחל רוזנר, שניהם ניצולי שואה. מוטי הוא 1950 מוטי, מרדכי, נולד בשנת דור שישי למהר"מ שיק, רב גדול בהונגריה. עד היום שמו מוכר ומכובד בקרב החרדים, יוצאי אשכנז. השם שיק הוא "שם ישראל קדושים". משה ורחל הגיעו לארץ באונית מעפילים לפני קום המדינה ונשלחו, כמו כל המעפילים שנתפסו ע"י האנגלים, לקפריסין. משם הגיעו ישר לגבעת ברנר. במשפחתו אחות גדולה אסתר, מוטי, ואחריו דודו, איקי ושלומית. מוטי אהב מאוד חיות וגינון, הוא טיפח גינה גדולה סביב בית הוריו. יש לו ראש טוב אבל לימודים לא היו חשובים לו כל כך. מגיל צעיר מאוד כבר החל לצייר. בשנת בר המצווה יצאנו למשימת "חלוץ בודד בשדה" והחליטו בשבילנו שנהיה צוות. משימתנו היתה לבנות אוהל משמיכות. מוטי השקיע המון עבודה וזמן בהקמת האוהל, ללא עזרה משמעותית מצידי, וכשסוף סוף ניצב האוהל מוכן, נכנסתי לתוכו ותוך דקה התמוטט האוהל. אני ממש לא התכוונתי אבל מוטי כעס מאוד וזרק לי חול בעיניים. אני בכיתי, גם הוא בכה וכך התחילה חברות מאוד יפה בינינו. היינו כמו שתי חברות, וקופידון התערב ודאג שנישאר יחד עד שגדלנו. בכיתה י"ב היינו בנופש בשדות ים, חלקנו בונגלו, ועדיין הרומנטיקה לא היתה שם איתנו. בסוף השנה הגעתי לחצי שנה לבית גוברין. כל שכבת י"ב יצאו לישובים קטנים לחצי שנה. מוטי היה בגדות. הוא כתב לי הרבה ואחרי חודש חזר לגבעת ברנר כדי להיות יותר קרוב אלי, והיה בא לבקר אותי בבית גוברין. הוא חיזר אחרי גם כשהתגייסנו לצבא, רק אז היינו לזוג. מוטי התגייס לחיל האויר והיה פקח טיסה בחצור. כשהשתחררתי נשארה למוטי עוד שנה בסדיר אבל הוא רצה להתחתן. חבריו בצבא האיצו בו - "עם כזאת יפה תתחתן מהר, שלא תפסיד אותה." מוטי, חייל בסדיר, ארגן את כל החתונה - תזמורת, ריקוד, מופע, כל הפרטים הקטנים. כאן התחיל לממש את יכולתו ואהבתו להפיק אירועים. התחתנו בתאריך .25.11.1970 לאחר שנה, כשהשתחרר מהצבא, רצה לצאת מגבעת ברנר. אני ממש לא רציתי לעזוב את אבא ואמא אבל למוטי היה ברור שהוא יוצא מהקיבוץ הוותיק והחלטנו להצטרף לבית גוברין. .1972 הגענו בפברואר כשהגענו עבדתי בגן "צבר" והמשכתי כגננת בגן "זמיר".

59