בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

עם דוד גרוסמן במטרה לכתוב ספר. החלטתי, שגם אם בקיבוץ לא יאשרו לי, אני אעשה את השינוי בחיי. הגיע לידי מכתב מועדת גיוס של התק"מ לאיתור מרכז הוצאה לאור ל"יד לתפקיד והתקבלתי. גם האסיפה אישרה את יציאתי לעבודת 14 - טבנקין". הייתי המועמד ה חוץ. מאז ועד יציאתי לפנסיה הייתי באותו תפקיד. מ"יד טבנקין", מימנו לי לימודי עריכה בבר אילן והייתי העורך הראשי. במקום עבודה זה קרה לי ממש נס. היה זה מקום נפלא, שענה על כל רצונותיי ואפשר לי להגשים את חלומותיי. רק את הרומן הגדול עוד לא הצלחתי לכתוב. כשיעקב קיבל את העבודה באפעל חזרתי הביתה ונכנסתי לעבוד בתיירות. הענף אסתר: עסק בתיירות פנים, בעיקר. הייתי אחראית על תיאום הארוחות של הקבוצות בחדר האוכל. הרגשתי נוח וטוב בעבודה ועבדתי בתיירות כשש שנים עד השינוי. בתחילת התהליך, כשהתחלנו לתמחר משרות, הסתבר שענף זה אינו כלכלי כלל. אני פוטרתי ראשונה, מספר חודשים לפני סגירת הענף. הייתי מובטלת. עבדתי חלקית בחדר האוכל ובכלבו, עוד היה תקציב ולא משכורת. כשהתפנתה משרה במפעל, במחלקת הזמנות, התחלתי לעבוד שם. לאחר תשעה חודשים פוטרתי גם משם. עד היום לא ברור לי למה. הייתי במשבר. היה לי קשה, שחבר קיבוץ הוא המנהל שפיטר אותי, ככה, בלי הודעה מוקדמת, בלי התייחסות, כאילו שאנחנו לא מאותו הכפר. יום אחד ראיתי על הלוח מכרז למשרה במזכירות הטכנית. הגשתי מועמדות וזכיתי במכרז עבדתי שם. תפקידי - מזכירה של מנהל הקהילה, יושב ראש 65 ובעבודה. מאז ועד גיל הקהילה ומנהל עסקי, מה שקראנו לפני השינוי מזכיר, גזבר ומרכז משק. קודם בעל התפקיד היה מרכז והמזכירה - מזכירה, היום זה מנהל ואני מנהלת לשכה. למרות שהעבודה קבועה ושגרתית - בעלי התפקידים התחלפו ורק אני נשארתי, אז יצאתי לפנסיה לאחר מחלה קשה. 65 מסתדרים הכי טוב שאפשר ויש עניין. בגיל הייתי מנהל מדור הוצאה לאור של "יד טבנקין" ועורך 2015 עד יציאתי לפנסיה בשנת יעקב: ראשי. אהבתי מאוד את העבודה. תמיד רציתי להיות סופר, אבל לא היה לי אורך נשימה לכתיבת ספר שלם. אני כותב שירים ומאמרים, אבל בהגדרתי זה לא סופר. עבודת העריכה נתנה לי תחליף ראוי לרצוני להיות סופר, יש בה הרבה יצירתיות. הקמתי עם שותפים את מפלגת "אור", שהתמודדה בבחירות לכנסת. הייתי 1999 בשנת מועמד רביעי לכנסת, אבל לא הצלחנו לעבור את אחוז החסימה. מבחינה משפטית המפלגה עדיין קיימת. הרבה שנים התנדבתי בעמותת "הילל" המטפלת בחוזרים בשאלה, היוצאים מהעולם החרדי. עבודה קשה אבל מתגמלת. במסגרת התנועה הקיבוצית התארגנה קבוצה שתפקידה לשמש כתובת קיבוצית לחברי קומונות בעולם. הייתי מזכיר הקבוצה. אירחנו חברי קומונות מהעולם, שהתענינו בקיבוץ וכן פנו אלינו חוקרים שונים. יש אתר באינטרנט למעוניינים.

68