בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

- עדנה ז"ל ואני הגענו לבית גוברין דן בנארי , במסגרת גיוס משפחות. 11.1964 בתאריך חשבנו להישאר שנתיים ולחזור ליגור. למעשה הציעו לנו שלושה יעדים - אילות, נווה אור ובית גוברין. כאן הכרתי את גיורא וחגית רגולר (מגבעת ברנר) וכך בחרנו את בית גוברין.

- אני לא זוכרת אם פנו אלינו או שזו היתה יוזמה של דני שהביאה אותנו להחלטה דליה ורדון הגענו עם ניצן התינוקת לבית גוברין. דני עבד בעג"ש 1964 לצאת כמשפחה מגויסת. בנובמבר ולאחר זמן קצר היה גם מזכיר.

ולאחר 1963 - למדתי בבית חולים "השרון" בבית ספר לאחיות. התחלתי ללמוד בשנת רחל ר. שנתיים ועדת בריאות הבין קיבוצית חיפשה אחות לבית גוברין והגיעו אלי, עם הבטחה לממן . היתה כאן 1965 לי את המשך הלימודים לאחר שנה בקיבוץ. כך הגעתי לבית גוברין בנובמבר אחות עם רמת ידע נמוכה מאוד וגם הרופא שהגיע לישוב לא הצטיין במיוחד. - לאחר השירות הצבאי התכוננתי לצאת לשנה שלישית. שמואל הוזמנתי לשיחה במזכירות והוצע לי להדריך נוער. מאחר וממש לא מתאים לי להדריך בחרתי קיבוץ. בנות מהכיתה שלי, שכבר היו בבית גוברין, המליצו ואמרו שמאוד נחמד כאן. גם דן ועדנה מיגור כבר היו כאן וכך החלטתי שאני מצטרף לבית גוברין. ביגור עבדתי בע"גש ושחררו אותי משם רק בסוף קטיף הכותנה, אבל אז הודיעו מבית גוברין שהמשאית עוד לא פנויה וכך חיכיתי עד שיבואו לקחת אותי. חברי קיבוץ וכל השאר, כחמישים נפש בהערכה, היו משפחות 18 כשהגעתי היו בבית גוברין מגויסות, צעירים בשנה שלישית ומעט חברי גרעינים. - עם שחרורי מצה"ל חזרתי לנען, עבדתי בצאן ורק לאחר קרוב לשנתיים הגעתי דוד ת. לבית גוברין, במסגרת שנה שלישית. נכנסתי ישר לעבוד בענף שלי - הצאן. בתקופה ההיא - , התחיל המצב הדמוגרפי להתייצב. יותר צעירים שהגיעו לשנה שלישית החליטו 1966 שנת להישאר במקום. גם אני,עם תום השנה הראשונה, החלטתי להישאר. - כשעברתי לקיבוץ שאלתי מה אני צריכה להביא איתי כשאני עוברת לגור כאן, נאמר לי רותי שאני לא צריכה להביא כלום, חוץ מחפצי האישיים. זה הפתיע אותי מאוד. לא באמת הבנתי מה זה קיבוץ.

84