בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

רבו מקרי קדחת קרצית, 1973 מעט אבדות בשל כך. בקיץ הנגרמת במרעה פתוח, והחלטנו לוותר על המרעה. הצורך לתכנן מערך של מזון שאינו מרעה טבעי חייב אותנו להגדיל את הרפת כדי לאזן את הוצאות ההזנה. בנינו בור תחמיץ, והוספנו סככה גדולה המותאמת לתנאי המקום, נקראת בשפה מקצועית "סככת לכיש". הקמנו מרכז מזון שכלל אפשרות לערבב את כל סוגי המזון הנחוצים לפרה ולתת מנה מאוזנת. עד אז חילקנו כל סוג לחוד – תערובת, תחמיץ, ירק מהשדה וכדומה. מרכז המזון איפשר לשנות ולייעל את כל תפישת העבודה בהזנת הפרות. הרפת גדלה, התייעלה והפכה לרפת טובה מאוד. היה חייםמיכאלי מרכז משק. בעזרת והמלצת 1986 בשנת המלווה המשקי שלנו יזם חיים את החלפת מכון החליבה.

עברנו מחליבה לצנצנות לחליבה לקו, כולל ציוד מתקדם, החלפת מכונות החליבה וציוד הקרור ומיכלי החלב. עברנו משתים עשרה עמדות לעשרים עמדות חליבה. המכון החדש שיפר את בריאות העטין והעבודה היתה יותר נוחה. תרומתו של חיים לצמיחת הרפת היתה משמעותית מאוד. החליטה הנהלת הקיבוץ להכניס שותף לרפת כדי ליעל ולשפר את הניהול 2003 בשנת וההכנסות. נכנסנו לשותפות עם "צור חקלאות", חברה בבעלות שני חברי באר טוביה. , כשנכנס ביני כמנהל עסקי, הצלחנו להחזיר 2013 השותפות לא היתה מוצלחת. רק בשנת את הרפת לרשותנו. גם פירוק השותפות עלה לנו ביוקר. נכנסנו לשותפות חדשה עם שובל ונען כשהרפת המשותפת נמצאת בשובל, רפת "בשן" בשמה החדש, ונראה שהפעם זה מהלך מוצלח יותר.

96