בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
לול
- במעוז עבדתי בלול והיה לי טבעי להמשיך גם כאן בלול. עבדתי עם חברת קיבוץ יוספה - שורה (שרה נבון). היא ואני החזקנו את כל הלול, בעזרת החצרן שמילא את התערובת במיכלים. כל שלושה חודשים הינו משווקים את התרנגולות לתנובה. תהליך השיווק התחיל בתשע בערב כשחבורה של חברים היו מגיעים ללול כדי לתפוש את התרנגולות שהסתובבו חופשי במרחב הלול. התרנגולות שנתפשו הוכנסו לכלובים שהועמסו על המשאית הממתינה למשלוח. בקיצור הוגדרה המשימה כ"משלוחים". תורנות המשלוחים היתה אחת התורנויות הקשות והלא אהובות בחיינו. כל משלוח נמשך כשעתיים עד שלוש שעות ולמחרת יצאו כל החברים, שהיו בתורנות, לעבודה כרגיל. בתחילה שיווקנו עם המשאית של הקיבוץ. מאוחר יותר הגיעו משאיות של תנובה. עם שורה עבדתי כשלוש שנים עד שהיא ומשפחתה עזבו את הקיבוץ. בתיה פלג, גם היא ממעוז, נכנסה לנהל את הלול. עם בתיה עבדתי שנתיים והחלטתי לצאת מהלול. - בסיום קדנציה בגזברות ראיתי שמצב הלול בכי רע. העובדים התחלפו כל הזמן שמואל ורובם היו בנות משנה שלישית, שהחזיקו את הלול כמיטב יכולתן. להבנתי היה סיכוי טוב לרווחים מהלול והחלטתי לקחת את שיקום הלול כפרויקט. חשבתי שאם הבנות יכולות להחזיק את המקום, אני בטח ובטח אצליח. מאחר ולא הייתי מקצועי והרבה לא ידעתי, הייתי
97
Made with FlippingBook Annual report