בני ברית ישראל - הוועידה ה - 95 - חוברת סיכום קדנציה - סיוון תשפ"ג - יוני 2023

95 בני ברית ישראל - הוועידה ה-

חלקות 48 השטח חולק ל בנות שלוש מאות אמה כל אחת, שנמכרו למשפחות יהודיות שרצו לגור מחוץ ליפו הצפופה וכך בכ' ) 14.4.1887 ניסן תרמ"ז (

איז'מוז'יק ואחרים.

תחילתה של לשכת "שער ציון" בראשית . הייתה זו שנה 1890 חשובה ליהודי יפו ונווה צדק. אותה שנה מלאו

שנה לפני היווסדה 22 נוסדה שכונת "נווה צדק", בדיוק של "אחוזת בית" היא תל אביב (שהוקמה בכ' בניסן ). שמעון רוקח עצמו היה בן עשרת 11.4.1909 תרס"ט – הראשונים בשכונה ועבר להתגורר בבית שהוקם בסיוע אדריכל אוסטרי. לאחר כמה שנים נוספה לבית קומה שנייה וכן כיפה עשויה נחושת זהובה, בתכנונו של אדריכל צ'כי. ביתו של רוקח הוקם בקצה המזרחי של השכונה, רחוב שלימים נקרא רחוב אברבנאל ומספר שנים לאחר הוסב לשמו של שמעון רוקח. 1922 פטירתו, בפברואר ומציין 36 עד היום ניצב הבית המפואר הזה ברחוב רוקח פרקים רבים בתולדות הציונות, ההתיישבות, תולדות נווה צדק ותל אביב, (בו נולד בנו של שמעון רוקח, ישראל , לימים ראש עיריית תל אביב 1896 בדצמבר 31 רוקח ב ויורשו של מאיר דיזנגוף), וגם בהתפתחות לשכת "שער ציון" בנווה צדק ולאחר מכן לשכות נוספות בתל אביב לאורך שנות העשרים, השלושים והארבעים וכמובן גם לאחר הקמת מדינת ישראל. לשכת בני ברית "שער ציון" שהוקמה על ידי אגודת "עזרת ישראל" בדחיפתו של שמעון רוקח, היתה לשכת בני ברית הגדולה, החשובה והדומיננטית ביותר טרם הקמת מדינת ישראל. היה לה חלק רב בהתפתחותה של תל אביב וחבריה הבכירים מלאו תפקידים ציבוריים וממלכתיים בישוב ארץ ישראל ובניין העיר עוד לפני שהוקמו בישוב מוסדות ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית. די להסתכל ברשימת חברי לשכת שער ציון כדי להבין את חשיבותה הגדולה באותם ימים. בן חבריה נמנו אז אישים כמו הרב יחיאל מיכל פינס, שמעון רוקח, יחזקאל דנין, מאיר דיזנגוף, זאב טיומקין, הרב יעקב מאיר, ד"ר מנחם שטיין, בצלאל יפה, הרב בן ציון חי עוזיאל, חיים נחמן ביאליק, יעקב כהן, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב ידידיה פרנקל, דוד סמילנסקי, ד"ר יעקב מיכלין, דוד

כבר שלוש שנים לשכונת "נווה צדק" אותה יזם שמעון רוקח יחד עם אגודת "עזרת ישראל" ובאותה שנה הוביל זרח ברנט להקמת שכונת אחות לצידה בשם "נווה שלום", מדרום-מערב לשכונת נווה צדק. רוב המתיישבים שגיבש זרח ברנט, היו יהודים חרדים מיפו, שלא מצאו מקומם בהתארגנות של שמעון רוקח ואהרון שלוש, שהייתה ברובה התארגנות חילונית ומסורתית. עימותים לא מעטים נרשמו באותה שנה בתוככי הקהילה היהודית היפואית שלא הייתה כל כך מאורגנת, בעיקר בין האשכנזים והספרדים, ורוקח שכבר נחשב לבכיר תושבי היהודים ביפו החליט לפעול למען מיזוגה ואיחודה של הקהילה, ולימים גם עמד בראשה. הקמת לשכת בני ברית ביפו, שניה בארץ ישראל לאחר ירושלים, הייתה אם כך פתרון מצויין, מבחינתו של רוקח, בה ניתן היה להביא למגוון דעות ובעיקר לפתור מחלוקות ולהביא לאיחוד הקהילה. כחצי שנה אחרי יסודה של לשכת ירושלים, הצטרף אליה הרב יחיאל מיכל פינס, שחתנו דוד ילין היה אחד "האחים" הבכירים בה. פינס שזמן קצר קודם לכן עבר להתגורר ביפו והיה מאנשי חבורתו של שמעון רוקח, שאל לפי פרוטוקול הישיבה מה יוכל לעשות למען בני ברית ביפו. הרב פינס עלה לארץ ישראל עשור קודם לאחר שנתבקש על ידי ועד "מזכרת משה 1877 ב מונטיפיורי" לשמש נציגם בארץ ישראל. הוא הרחיב את גם ברכישת קרקעות, בהן 1882 פעילותו ועסק החל מ- אדמות פתח תקווה ופעל עם אליעזר בן יהודה לחידושה של השפה העברית. היה מראשי ועד הלשון העברית. חיבר אותה תקופה את השיר "חושו אחים חושו" וגם חידש מילים כמו עגבנייה, שעון ומחוג וכן שורה של מילים בעברית מתחום הכימיה. הרב פינס סייע לקבוצת

] 66 [