בני ברית ישראל - הוועידה ה - 95 - חוברת סיכום קדנציה - סיוון תשפ"ג - יוני 2023

שנה לייסוד בני ברית בניו יורק 180 שנה להקמת בני ברית בארץ ישראל 135

הביל"ויים שלא ירדה מהארץ ועזר להם להתיישב בגדרה. ידע לא מעט סכסוכים ולבסוף הגיע ליפו והפך לאחד מראשי הקהילה לצידו של שמעון רוקח. (כ"ד שבט 1890 בפברואר 14 ב תר"ן) התכנסו ראשי הקהילה היהודית ביפו כדי להחליט על הקמתה של לשכת בני ברית חדשה. עוד באותו יום הם שלחו פנייה רשמית להקמת לשכת "שער ציון": "כבוד הנשיא הנכבד לשכת ירושלים לאגודת בני ברית אשר בירושלים תוב"ב. נשיא נכבד. אנחנו

מהלשכה בירושלים. כראש הקהילה נבחר מתוך כבוד. רבה של יפו, הרב נפתלי הרץ הלוי. כעבור כמה חודשים, קיבלה לשכת "שער ציון" ביוזמתו 1891 בראשית פברואר של רוקח את ההחלטה הבאה: "לאחד את האשכנזים והספרדים יחד ולא יהיה שם וזכר לאשכנזי וספרדי, רק יזמה לשכת שער 1891 יהודים בלי שם לוואי כלל". ב ציון עוד כמה מפעלים ציבוריים חשובים בהם הקמת בית הספר העברי הראשון ביפו ולאחר מכן גם שלושה גני , הקמת לשכת 1892 ילדים עבריים ושנה מאוחר יותר ב עבודה ביפו לעולים החדשים בני הגל השני של העלייה הראשונה. גם הקמת הספרייה הציבורית הראשונה שער ציון" ביוזמת הלשכה ובית החולים היהודי "שער ציון" היו באותה תקופה אך על כך בהמשך. מקץ כשנתיים סיים הרב פינס את תפקידו כנשיא 1892 ביוני 3 לשכת שער ציון, ובמפגש שהתקיים ב נבחר שמעון רוקח ברוב גדול כנשיא לשכת "שער ציון". ולאחר הפסקה של שנה 1897 הוא כיהן בתפקידו עד בה מילא את תפקיד הנשיא ד"ר מנחם שטיין, שב ונבחר נחבר רוקח 1903 . ב- 1898 שמעון רוקח בשנית כנשיא ב בשלישית כנשיא הלשכה והוא למעשה שימש כנשיא . בשנות 1914 עד ראשית מלחמת העולם הראשונה ב המלחמה שובשה פעילות לשכת בשער ציון והיא נאלצה שנים עד 7 להיסגר על ידי התורכים ולא היתה פעילה , אז נבחר בצלאל יפה כנשיא. מאיר דיזנגוף, ראש 1921 עיריית תל אביב היה חבר בלשכת "שער ציון", וכשחודשה

החו"מ נאספנו יחד בבית ה' יעקב הערצשטין נ"י ונשאנו ונתנו על דרך התיסדות לשכת בני ברית פה יפו והחלטנו לצרף אלינו החו"מ את ר' מאיר בלקינד, ר' שמעון רוקח, ר' שרגא כהנא, ר' יחזקאל סוכאוואלסקי, ר' אהרון מרדכי פריימאנן, ד"ר מזיה, ר' אליהו ספיר, ר' משה כהן, ה' שטיין, ה' הירש היילפרין והסכמנו לתת להלשכה שם "שער ציון" (אם עד קיום הלשכה לא ימצא שם אחר יותר נאות) והננו בזה לפנות אל כבוד לשכת ירושלים לבקשה כי תפקיד פקידים ומלאה ידיהם לאשר ולקיים את לשכתנו ולהכניסה בבריתה של האגודה כדת והשתדלה הלשכה להביא לנו את "אגרת הרשות" מהלשכה הגדולה ובאעה"ח פה יפו". תשובת הלשכה בירושלים 1890 בפברואר 17 היתה מהירה ותוך שלושה ימים, ב כבר ניתן האישור. למחרת קבלת האישור מירושלים התכנסה לשכת , לפגישתם הראשונה 18.2.1890 בני ברית "שער ציון" ב בה נבחר הרב יחיאל מיכל פינס כנשיא הראשון של הלשכה. לגזבר "סוכן הקופה" נבחר בישיבה הראשונה שמעון רוקח. חזונו של שמעון רוקח לפעול לאיחודה של הקהילה היהודית במסגרת ההתארגנות החדשה של בני ברית בא לידי ביטוי מיד, והפעילות הציבורית הראשונה , הקמה רשמית 15.6.1890 של לשכת שער ציון היתה ב של הקהילה היהודית על מוסדותיה ביפו ונבחרה הנהלה מהם חברי לשכת שער ציון ואחד 5 חברים, 7 בת

] 67 [