לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן
היו לו תחביבים, כולל אוכל, נשים, טיולים ומוזיקה קלאסית קלה. הוא ניגן בהרבה כלים: קלרינט, סקסופון, אורגן ועוד. הוא היה חסר השכלה מוסיקלית אך ניגן נפלא בלי לקרוא תווים, רק על פי שמיעה. אנשים כינו אותו “מוזיקר” כי היה מוכשר מאוד מבחינה מוזיקלית. בנוסף היתה לו תזמורת שניגנה בחתונות ובכל מיני חגים בקהילה היהודית של וינה. את הכסף שקיבל נתן לנגנים. הוא, שלא רצה להיות קשור לאף אדם, נקשר מבלי לרצות או לתכנן אל הבנים שלי. הוא התרגל אליהם והשתתף בחתונות שלהם. את בני הוא ליווה לחופה, והיה גאה עד כדי כך שהגיע במיוחד בינואר כדי להיות נוכח בחתונה. בשבילו, מייג’ור בחיל האוויר נחשב לאישיות רמת דרג ולכן העריץ את בני מאד. גם את אלי הוא חיבב מאוד, ואפילו קצת קינא בו בגלל קומתו הגבוהה או כשנראה בחברת בחורות. העניין הזה היה בנפשו, להיות גבוה ולהראות בחברת נשים צעירות. הבנים שלי תקשרו איתו טוב למדי והבינו את הקשר שלי איתו, מפני שהקפדתי תמיד שלא לפגוע ברגשותיהם. אמא שלי לא ראתה את הקשר הזה בעין יפה כל-כך, מכיוון שראתה בו איום על מערכת היחסים שלי איתה. עם הזמן הבינה שלא התכוונתי לעזוב אותה, ואת כל זמני הפנוי הקדשתי לה ולבנים. כולם קיבלו יחס הולם במשך כל שנות הקשר שלי עם אוג’ן. לא פגעתי בהם ולא החסרתי דבר מאיש. הצלחתי לעבוד ולתחזק את הבית שלי, עם אמא והבנים, וגם להשאיר זמן להתראות עם אוג’ן. מצאתי את שביל הזהב שלי. בהמשך הקשר איתו כבר לא הוטרדתי מכך שעשה רושם של אדם קל דעת בענייני נשים. כאישה תמיד הבנתי את כל הרגשות והמאוויים שלו, והתנהגותו לא הפריעה לי. אני אף פעם לא רציתי להתבלט, וזה מצא חן בעיניו. היתה בינינו הבנה שאפשר לכנותה בשם קשר דמוקרטי.
1981 , מקבלת מדליה כעובדת מצטיינת מאת שר המשפטים דאז משה נסים
108
Made with FlippingBook Annual report