לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן
בוקרשט, בירת רומניה, זכורה לי כעיר עשירה, מודרנית ויפה. בתים מרשימים פיארו את רחובותיה. כבישים נוחים ונקיים היו מוארים באור פנסים של פעם. נעו בהם חשמליות, ומרכבות סוסים מקושטות הנהוגות בידי עגלונים לבושי מדים. לעיר היו שתי תחנות רכבת: הצפונית והדרומית. היו פזורים בה פארקים רחבי ידיים ומטופחים, כמו פארק ‘קרול’ על שם המלך הרומני, ופארק “צ’ישמיג’יו” שהיה מיועד לפיקניקים ולמטיילים, שם נהגנו לבלות בילויים משפחתיים. בעיר היה שפע מכל טוב הארץ. בני כל העמים, יהודים, נוצרים וצוענים, חיו בה חיי חופש. השלטון ברומניה היה מלוכני, ובראש המדינה עמד המלך האהוב קרול השני מבית הוהנצולרן. המנהגים מילדותי בבוקרשט, שחלפה מהר מדי, נשארו לי כמה זכרונות יפים. אני זוכרת את היפים שקשורים בחגים שלנו. סבתא מלכה ז”ל היתה הולכת לבית הכנסת הגדול. אנחנו הנכדים היינו הולכים לשם בחגים לנשק לה את היד, כמנהג של כבוד למבוגרים. היינו שלושה נכדים: קרולינה ויצחק, הילדים של אסתר ז”ל, אחות אימי, ואני באטריס (ברכה) הבת של שרה ז”ל. לסבתא היה נכד נוסף בארה”ב, הילד של בנה לאון. לאון נסע עם אשתו לקנדה לאחר נישואיהם, ובהמשך נסעו לארה”ב. בכל חג קיבלנו מסבתא דברים טובים. בט”ו בשבט הכינה סבתא שקיות מסאטן כחול-לבן, אותן מילאה בפירות יבשים ובעוגות עם פירות. בפורים הכינה בשקיות אוזני המן עם אגוזים ופרג. בפסח מילאה את השקיות באגוזים שלמים, כי היה נהוג בפסח לשחק באגוזים. היינו מגלגלים אגוז מלמעלה למטה על גבי קרש משופע במטרה לפגוע באגוזים של אחרים. אם הצלחנו לפגוע היינו מרויחים אגוזים, מה שכמובן שימח אותנו. בפורים הגיעו כל בני המשפחה מחופשים והיה שמח. במיוחד שמחנו אנו הילדים, מכיון שקיבלנו מתנות וממתקים, וחגגנו עד שעות מאוחרות כי היה לנו חופש הקלגסים הנאצים 1939- מלימודים. את הזכרונות שנשארו בליבי מילדותי שלפני המלחמה ב לא הצליחו להשכיח.
11
Made with FlippingBook Annual report