לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן

סגירת מעגל , הגעתי לארץ ישראל. מאז נסעתי 15 , כשהייתי בת 1945- שנה לאחר בריחתי מרומניה ב שכנעו אותי טוביה 2006 להרבה ארצות באירופה אבל לרומניה לא חשבתי לנסוע שוב. בשנת וליקה שפירא, בני משפחתי מקיבוץ אפיקים, להצטרף אליהם לטיול לרומניה. הם ארגנו את שנה, כדי לראות כתיירת, מזוית אחרת, את 60 כל התוכנית. הסכמתי להשתתף בטיול אחרי 4 , ימים בברשוב 4 . ימים 12- השינויים שחלו במקומות שזכרתי כילדה. הטיול היה מתוכנן ל ימים בבוקרשט. במטוס רומני הגענו בשלום לבוקרשט, שם המתין לנו טקסי 4- ימים בסיניה ו שהסיענו לברשוב. זו היתה הפעם הראשונה שהגעתי לעיר זו. המלון היה במקום מרכזי, קרוב לחנות לממכר מזון, לשוק קטן ולתחבורה נוחה. ביום הראשון טיילנו ברגל כדי להכיר את המקום. העיר גדולה למדי ויש בה גינות רבות. הבתים ישנים אך מתוחזקים יפה. בכל מקום עסקו בתיקון הכבישים. גם בכביש הראשי שבו נסענו היו תיקונים רבים, בגלל שיטפונות ומפולות סלעים ובוץ מההרים שמסביב. קנינו המון דובדבנים מתוקים ופירות נוספים. אני נהניתי לטייל, במזג אוויר נעים. בערב ישבנו במסעדה בכיכר המרכזית, שם הופיעו על במה זמרים ורקדנים בתלבושות רומניות עממיות. הנשים בנעלי עור ושרשרות של פעמונים קטנים שזורים סביב לרגליים ולראש, והרבה סרטים צבעוניים. הגברים בתלבושת עממית וכובע פרווה. היתה שם שמחה רבה. ביום השני נסענו באוטובוס לפוינה-ברשוב, על הר בקרבת העיר ברשוב. זו עיירה מיוחדת למבריאים. יש שם אויר טוב ובתי מרפא. טיילנו להנאתנו, נכנסנו למסעדה ושתינו קפה , וביקרנו בגן חיות קטן ונחמד. היה שם גם מעין מים וגן יפה עם פרחים והמון עצים. ביום השלישי שוב טיילנו בברשוב, אכלנו במסעדה גלידה גדולה עם קצפת ודובדבנים, וחזרנו למלון היפה והמבריק. בחדרים היתה גם טלוויזיה בשפה הרומנית כך שלא השתעממנו. מפתיע אתגר ביום הרביעי הטקסי כבר חיכה לנו כדי להמשיך בנסיעה לסיניה. ירדנו כרגיל במעלית. תמיד דאגנו שליקה לא תלך במדרגות כי עין אחת שלה לא בסדר, אבל בלובי מול המעלית היו שלוש מדרגות. המדרגות והרצפה היו באותו צבע בז’ ומבריקות. ליקה לא הבחינה בהן, החליקה על ריצפת השיש, נפלה ושברה את האגן. צוות המלון הזעיק מיד רופא ואמבולנס. אני התקשרתי בטלפון הנייד לאלי הבן שלי בארץ, וסיפרתי לו על המקרה הקשה. הוא לקח את כל הפרטים, וסידר תוך פחות מיום את החזרתה מבית החולים המקומי לארץ.

110