לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן
גיל גבורות הנה ימים חולפים, עוד שנה עוברת ושנה חדשה באה, ואני מרגישה שהזמן מיטיב איתי. הנה הגעתי לגיל גבורות בלב שמח, ואינני מצטערת על הזמן שחלף. כאילו רק אתמול הייתי פנסיונרית בת שבעים. אני ממשיכה עם הרבה אמונה בלב שכל יום וכל שעה הם רווח נקי להמשך החיים. החיים כל כך יפים כשנוהגים נכון עם הזמן, במחשבות ובמעשים חיוביים שמתאימים לגיל. יש לנו ארץ יפה ונהדרת. חבל רק שיש תושבים שמתייחסים בזלזול לאזרחים מבוגרים. ההזדקנות מקשה על הרבה קשישים, במיוחד על ניצולי שואה שמטפליהם מתנכלים להם. תודה לאל שמזלי שפר עלי והיטיב עימי, והוא ששמר ושומר עלי ומאפשר לי להנות כל יום מזריחת השמש, מזימרת הציפורים, ומפריחת הפרחים שמקשטים את הגינה שמול ביתי. באותה גינה יושבים יום יום קשישים עם המטפלות שלהם. גם לי יש מטפלת ששמה נחמה, ולמזלי היא צעירה וחכמה. היא ממש מנעימה לי את הזמן, עוזרת לי לבשל את המאכלים האהובים עלי והולכת עבורי לקניות. גם אני עדיין מתפקדת לא רע, הולכת למועדון לשחק קלפים, קוראת ספרים מהספריה וגם ספרים פרטיים שלי. אני אוהבת לקרוא וגם לשמוע מוזיקה, במיוחד שירים עבריים. דבר ראשון בבוקר אני פותחת רדיו ואז אני לא מרגישה בודדה. אני אוהבת גם לשבת לבד עם ספר טוב או לראות בטלוויזיה סרטים עליזים או רומנטיים. הכי חשוב לי לכתוב במחשב ברכות לכל ימי ההולדת או ימי נישואים. ברכות בחרוזים בתוספת זרי פרחים יפיפיים. במיוחד ברכות לנכדות הנהדרות שלי, טל, הילה ואביב הנהדרות, שאהבתי להן היא ללא גבולות. אני יוצאת להרבה טיולים בארץ. חלקם מאורגנים על ידי משרד המשפטים שבו עבדתי, וחלקם עם חברים מהבית המיוחד לניצולי שואה בחולון. את הבית הזה יזם עבורנו ראש עירית חולון מוטי ששון, ומנהלת אותו ציפי קיכלר, גם היא ניצולת שואה. היא מעבירה לנו שם שיעורי תנ”ך. באו אלינו גם סטודנטים שהדריכו אותנו בכתיבת זכרונות מהשואה. הם באו גם לביתי והקליטו את העדות שלי ליד ושם בירושלים. ליד ושם שלחתי גם את הספר שנה טיילתי גם בחו”ל, בכל הארצות היפות באירופה, 30 שכתבתי בשנת אלפיים. במשך באפריקה ובמזרח הרחוק. באפריקה הייתי בטיול סאפארי. גרנו שם בבתים על עמודים המכונים לודג’ים. בלילה העירו אותנו בשקט באמצעות רמקולים שמותקנים בקירות, כדי שנראה את החיות שבאות למים לשתות. היה מעניין לראות שהחיות הקטנות מחכות בתור. בתחילה שתו האריות, אחר כך הפילים, ובסוף לאחר הזברות שתו החיות הקטנות. כל החיות חיכו לתורן בסבלנות. אמרנו שכדאי שאנשים יבואו ללמוד מהחיות דרך ארץ. כפי ששר יהורם גאון “הייתי בפריז וגם ברומא...” אך טוב יותר לחזור לארצנו הקטנה והיפה, כי היא שלנו. אני חושבת שטיילתי מספיק, וצריך לשמור על פרופורציה סבירה בהתנהגות המתאימה לגילי. בכל הזכרונות היפים אני מזינה את ליבי. אני מתענגת על זיכרונותיי היפים מהבנים היקרים שלי ומשפחותיהם. הם תמיד היו בנים טובים וממושמעים. זוכרת גם את אמא שלי שהשגיחה ותמכה וחיזקה את כולנו. אני נהנית מההשקעה שהשקעתי, מאושרת 114
Made with FlippingBook Annual report