לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן
היתה הארץ בתקופת 1951 השוטר קיבל את ההסבר ונפרד מאיתנו בברכת סעו לשלום. בשנת הצנע. כל השכונה היתה כמשפחה אחת. היה צורך יומיומי לדאוג לקרח, נפט וחלב. הקרח נדרש כדי לשמור על הקור בארגז מיוחד למזון שקראנו לו מקרר. מוקדם בכל בוקר עברה ברחוב עגלה, ובעל העגלה היה מצלצל בפעמון ומכריז שהגיע הנפט. דאגנו להעמיד מראש ג’ריקן כדי שימלא בו נפט עבור הפרימוס והפתיליות. לאחר מכן חיכינו לחלבן שעבר עם כדים למלא בהם חלב לפי מידות בכד קטן נוסף. היה מקובל שלמי שלא היה כסף לשלם באותו יום החלבן סימן בגיר לבן על המשקוף בכניסה, והיו משלמים לו ביום קבלת המשכורת. זה היה הבילוי היומי שלנו, לפני שהתחלנו לעשות את הכביסה היומית של החיתולים. את הכביסה תלינו לייבוש על חבלים בחצר. גם לכך היה סידור בין השכנים. לכל שכן היו המקום והזמן שלו, וכולנו היינו מרוצים ושמחים בחלקנו. בסוף היום ישבנו יחד כל השכנים עם לולי התינוקות מתחת לעץ התות. היינו שותים תה, מספרים על ה”חוכמות” החדשות של הילדים, ומעלים זכרונות נוסטלגיים מתקופת שירותנו בצבא.
67
Made with FlippingBook Annual report