לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן
פחות משנה לאחר בר-המצווה התגלתה מחלת הלב של משה. הבעיה החלה למעשה בשנת לפני ראש-השנה. חזרנו אז מהלווייתו הטרגית של עזי, הבן הבכור של ליקה וטוביה מקיבוץ 1966 אפיקים. בדרך חזרה הביתה בעלי הרגיש רע, כי מותו של עזי היה טרגדיה משפחתית נוראה. עזי שירת ביחידה מובחרת ופתאום קיבלנו הודעה טלפונית שהוא התאבד. עד היום תעלומת מותו קבורה איתו. זה השפיע קשה על כולנו ובמיוחד על בעלי. כשהגענו הביתה הלכנו לבדיקות. הרופא קבע שהוא חייב להתאשפז מיד. כששוחרר מבית החולים לא חל כל שיפור משמעותי במצב בריאותו. באותה תקופה הטיפול היחיד בהתקפי לב היה בתרופות לדילול הדם. זה לא עזר לו. הוא היה זקוק באופן דחוף למרגוע ולשקט נפשי. דווקא אז הודיעו לו מהמוסך שניהל שנים רבות, כי אם לא יוכל להמשיך לעבוד יאלצו לסגור את המקום. זמן קצר לאחר שחזר מבית-החולים, הגיע נציג ממקום עבודתו והביא עמו מכתב פיטורים. זה היה עוד אחד מאותם מקרים של חוסר תבונה וחוסר אנושיות מצד כל הגורמים, במקום שעבד בו שנים בנאמנות ובמסירות. כנאמר “הכושי עשה את שלו - הכושי יכול ללכת”. זאת היתה 21- מכה גורלית, שגרמה להתקף לב שני, ולאשפוז נוסף שממנו לא חזר הביתה. משה נפטר ב , ולפי התאריך העברי ב- י’ באדר ב’ תשכ”ו. 1967 במרץ
1965 , עזי שפירא ז’’ל
81
Made with FlippingBook Annual report