האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

לידה. בין הגורמיםשנמצאו כמחמירים את הסיכון לדיכאון: היעדר הדרכה בנושא פוריות, חוסר בטחון לגבי ההריון ותקינותו, חשש לגורל האם והעובר (המחלה והטיפולים) כולל הקונפליקט בין בריאות האם לחשש מפגיעה בעובר כפי שהוזכר לעיל, וכן חשש בנושא ההנקה. כמו כן, נמצאה מצוקה נפשית מתמשכת בקרב %05 מהנשים חולות הסרטן במשך 4 השנים לאחר ההריון, לעומת %51 בלבד מהנשים ללא סרטן במשך שנה לאחר ההריון. התברר כי ככל שההדרכה והמידע שקיבלה האישה היה רב יותר ובוצע אחריה מעקב צמוד במשך ההריון ולאחריו, כך פחת הסיכון לפתח דיכאון לאחר לידה. נתונים אלה מדגישים את הצורך בהדרכת האם ובמעקב אחריה במשך ההריון ולאחריו [42]. סיכום סרטן שד בהריון הוא מחלה מורכבת הן מבחינה רפואית והן מבחינה נפשית. ההחלטות בנושא הטיפולים כמו גם החרדות הקשות שמלוות את החולה ומשפחתה, מהוות אתגר עבור הצוות המטפל, ומחייבות עבודתו של צוות רב מקצועי הכולל גינקולוג, אונקולוג ונאונטולוג. בנוסף, יש מקום לשתף בהליך הטיפולי גם אחות (מתאמת סרטן שד ומיילדת), עובדת סוציאלית, פסיכולוג, אנשי מקצוע המתמחים במתן תמיכה נפשית- רוחנית ועוד. שיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים השונים יכול לגרום לתחושת בטחון אצל המטופלת, הן לגבי מצבה הרפואי והן לגבי ההחלטות שלה בנושא הטיפול במחלה. טיפול רב תחומי זה מאפשר לאישה לעבור את התקופה הקשה בדרך המיטבית עבורה ועבור בני משפחתה.

להביא לידיעת המטופלות שהריון עתידי לא יפגע בסיכויי ההחלמה שלהן, בין אם מדובר , ובין BRCA בנשאיות של המוטציות בגנים של לאו [22-32]. מעקב וניטור העובר והילוד כבר בשלב האבחנה, על הרופא המטפל לברר כל פרט בנוגע להיסטוריה המיילדותית של האישה, לרבות סיבוכי הריון ולידות מוקדמות. מידע זה חשוב לתכנון הטיפול ותזמון הלידה. מקובל לבצע מעקב במהלך ההריון, אחת לחודש, הכולל בדיקת העובר. לקראת הלידה, מומלץ לבצע ספירת דם ובדיקות אלקטרוליטים [1,3], וכן לבדוק את השליה על מנת לוודא שאין בה גרורות (אם כי דבר זה אינו שכיח בסרטן השד). מעקב אחר הילוד יעשה כמקובל, תוך דגש על התפתחות תקינה. הנקה אפשרית אם האם לא קבלה כימותרפיה בימים שקדמו ללידה. עלול להיווצר קושי בהנקה משד שעבר ניתוח להסרת הגידול כמו גם משד שעבר הקרנה. סרטן שד בהריון – ההיבט הנפשי הריון ידוע כמצב העלול לגרום למצוקה נפשית הן במהלכו והן לאחר הלידה. אבחון סרטן במהלך ההריון מגביר בצורה משמעותית את המצוקה הנפשית. נוסף על כך, כתוצאה מהאבחון עלול להיווצר קונפליקט בין הרצון להבריא (תוך קבלת טיפול מקסימלי) לבין החשש מהפגיעה בעובר. קיימים לבטים בין הרצון לשמור על ההריון לבין הפסקתו, חשש מפני הלידה ומההנקה שלאחריה, מהאימהות בצל המחלה ועוד. במחקרים שעקבו אחר מצבן הנפשי של נשים עם סרטן שד לאחר לידה נמצא שיעור מוגבר (%01-%02) של סיכון להיווצרות דיכאון לאחר

הטיפול (בביטחון) כמקובל. הפסקת הריון אינה משנה את הפרוגנוזה של המטופלת [91] - יש להבהיר זאת היטב למטופלות, טרם קבלת החלטה על פעולה כלשהי. במרבית המקרים לא יומלץ לאישה לבצע הפסקת הריון, לאור העובדה שניתן לתכנן את הטיפול ללא פשרות מרובות. פרוגנוזה של סרטן שד בהריון שאלת הפרוגנוזה של סרטן שד בהריון עולה לעיתים תכופות, מכיוון שמרבית המטפלים סברו כי מדובר בפרוגנוזה גרועה יותר מאשר בקרב נשים בגילאים צעירים במצב רגיל ללא הריון. רוב המחקרים מצביעים על כך שהפרוגנוזה של סרטן שד בהריון זהה לחלוטין לזו של נשים בגילאים המקבילים, שאינן הרות, עם גידולים דומים לאחר התאמה של שלב הגידול (כאמור בהריון על פי רוב שלב הגידול מתקדם יותר בשל האבחון המאוחר) ונתונים נוספים למאפייני הגידול של נשים שאינן בהריון. בקרב נשים צעירות ימצאו שיעורים גבוהים יותר של גידולים עם קולטנים הורמונליים שליליים, ולעתים שיעור גבוה יותר של , שעלולים Triple-negative גידולים מסוג להיות כרוכים בתוצאות פחות טובות לטווח הארוך. קיימים חילוקי דעות לגבי הימצאות שיעורים גבוהים יותר של גידולים המבטאים בקרב נשים צעירות, HER2 עודף של הקולטן אולם הפרוגנוזה של גידולים אלה דומה יותר כיום, לגידולים שאינם בעלי ביטוי מוגבר של HER2 הודות לטיפול הממוקד נגד HER2 .]21,20,6[ לאור החשש הטבעי של נשים במצב זה, כולל חשש מפני הריונות נוספים, רצוי מאד

118