האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

סרטן שד בגיל המבוגר ד”ר נאוה זיגלמן-דניאלי מנהלתתחום אונקולוגיה, מכבי שירותי בריאות

מבוא המושג “מבוגר” הינו מושג יחסי. מקובל להגדיר חולים אונקולוגיים כ “מבוגרים” החל מגיל 56 שנה ומעלה. בשנת 3102 אובחנו בארצות הברית 000,032 נשים עם מקרים חדשים של גידולי שד וכ-005,4 נשים בישראל. קרוב ל %05 מהחולות אובחנו בגיל 56 ומעלה, וכשליש מעל מגיל 07. משך החיים הצפוי של נשים בנות 07 שנה בעולם המערבי צפוי להגיע ל-58 שנה, ומרבית הנשים המבוגרות שתאובחנה עם גידולי שד בשלב מוקדם צפויות למצות תוחלת חיים זו. יחד עם זאת, מחלות רקע שכיחות בגילאים אלו, כגון משקל לא תקין, דיכאון, חשיפה קבועה לתרופות שונות, ואפילו קשיים חברתיים וכלכליים, עלולים להגביל את היכולת של האישה לקבל טיפול ראוי לגידול בשד, ולהפחית במישרין ובעקיפין את תוחלת החיים שלה. חלק משמעותי מגידולי השד בקרב נשים מבוגרות הנם בעלי מאפיינים “טובים”, יחסית לגידולים המאובחנים בגילאים צעירים. למשל, הסיכוי לאבחון גידול המבטא קולטנים להורמוני המין (אסטרוגן ו/או פרוגסטרון) הנחשב אלים פחות וניתן לטיפול באמצעות כדורים אנטי-הורמונליים (ופעמים רבות ללא מתן כימותרפיה). הינו בשיעור של %58 בנשים שגילן מעל 56, שנה בהשוואה לשכיחות של %07, בלבד בנשים שגילן פחות מ-05 שנה [1]. בעבודה אחת דווח כי בקרב נשים מעל גיל 06 רק ב %4 מהמקרים התגלה ביטוי יתר גורם לגידולים HER של האונקו-פרוטאין (2 אלימים יותר), בעוד שבכלל מקרי סרטן שד

במהלך תקופת המעקב. ברוב המקרים סיבת המוות תועדה באופן ברור בתיק הרפואי ובמקרים החסרים הושגו תעודות הפטירה מהמדינה. בנוסף, בוצעה השוואה של אוכלוסיה זו לאוכלוסייה לבנה ללא גידולי השד, תוך שימוש בהליך מרקוב וסימולציית מונטה קרלו. בסך הכול נכללו 299 נשים (מתוך 330,1 שהופיעו ברישום האונקולוגי כנשים עם גידולים בשד) באנליזה, לגביהן היה מידע מפורט המתייחס לגידולי השד מהן סבלו ונתוני המעקב היו מלאים. רוב הנשים (%99) היו לבנות, וגילן החציוני עמד על 67 שנה (הטווח נע בין 07 ל-201 שנים). משך המעקב החציוני היה כ-7, שנים ובקרב %81 מהמשתתפות המעקב נמשך למעלה מ-11 שנה. כ-%37 מהמשתתפות אובחנו עם גידול בדרגה 1 (קטן וללא מעורבות קשרי לימפה) או 2 (בינוני ו/או עם מעורבות מוגבלת של קשרי לימפה בבית השחי), %71 סבלו מגידול בדרגה 3 (מתקדם מקומית בשד או באזור ניקוז לימפתי), ואילו %01 מהנשים אובחנו עם גידול מתקדם בדרגה 4 (גרורתי). טיפול כירורגי למטרת ריפוי ניתן ל-048 חולות, מהן כ-%06 עברו כריתת שד מלאה והשאר עברו ניתוח משמר שד. הערכה פתולוגית של קשרי הלימפה בוצעה ל-%65 מהנשים (בממוצע הוסרו 41 קשרי לימפה). קרינה נתנה ל-%44 מהן, ומחצית מהנשים קיבלו טיפול הורמונלי (ברוב המקרים -טמוקסיפן בלבד). רק %7 מהנשים קיבלו כימותרפיה. סך ההישרדות ל-5-01 שנים הייתה %95 ו-%43 בהתאמה, והישרדות ללא גידול בשד לתקופות אלו, עמדה על %47 ו-%26 בהתאמה.

השיעור נע בין %01-%51 [2]. בנוסף, דווח על ריבוי יחסי של גידולים “מועדפים” (כגון גידולים מוצינוזים) או כאלו המדורגים בדרגה היסטולוגית נמוכה, עם עלייה בגיל בזמן האבחנה [3-4]. מחלות הרקע השכיחות בגיל המבוגר כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, יתר לחץ דם, סוכרת וגידולים ממאירים שונים. ירידה תפקודית כתוצאה ממחלות אחרות לרבות מחלות מפרקים, אי ספיקת כליות, דמנציה ומחלות ריאה, עולה אף היא עם הגיל. מחלות לב ומצב תפקודי ירוד הינם הגורמים הדומיננטים המשפיעים על תוחלת חייהן של נשים בנות 76 ומעלה, אם מאובחן אצלן בנוסף למחלות שהוזכרו, גם גידול שד בשלב מוקדם [5-6]. על מנת להעריך את ההשפעה היחסית של מאפיני הגידול, הגישה הטיפולית ומחלות הרקע (ששכיחותן הנה בשיעור של לפחות %1 באוכלוסיה המבוגרת) על תוחלת החיים של נשים שחלו בסרטן שד בגיל המבוגר, סרקנו כ-000,1 גליונות רפואיים של נשים שאובחנו עם גידולי שד פולשניים בגיל 07 שנה ומעלה, בסיוע שני מתמחים ברפואה פנימית. נשים אלו אובחנו באופן רציף במשך 03 שנה בין השנים 1791-1002 במרכז הרפואי גייסינגר שבמדינת פנסילבניה בארה”ב [7]. הפרמטרים שנבדקו להערכת בריאות OS- המטופלות היו ההישרדות הכוללת ( ), והישרדות ללא הישנות Overall Survival BCSS - Breast Cancer Specific גידול השד ( ). אחוז גבוה (כ-%07) מהנשים נפטרו Survival גורמים המשפיעים על תוחלת החיים של נשים מבוגרות

120