האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אונקולוגיה

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

). אולם, HR 0.60 p=0.042 על סך הישרדות ( מספר הנשים שטופלו בכימותרפיה במטרה למגר גידולים שאינם מבטאים קולטנים להורמוני המין, וללא התפשטות לקשרי הלימפה היה קטן מידי מכדי לעבור הערכה רבת משתתפות, ועמד על 6 נשים בלבד. להישנות המחלה בנשים עם גידול בדרגה של ומעלה (קוטר מעל סנטימטר אחד), עם 1C ביטוי קולטנים להורמוני המין או ללא מידע על ביטוי זה (סך 793 מטופלות מתוך 387 ). אפקט מובהק על HR 0.63 p=0.003 נשים, ) HR 0.51 p=0.010 הישרדות ללא סרטן שד ( ), נמצא HR 0.68 p=0.047 וסך הישרדות ( בנשים עם גידול בדרגה 3. בשלב הבא נבדק הפרמטר של הישרדות ), באנליזה רבת BCSS הקשורה בגידול השד ) משתתפות שכללה את מאפייני הגידול, גיל המטופלת ושנת האבחנה. נמצא שהמאפיין החשוב ביותר הינו דרגת המחלה וניתן לחלק את החולות לשתי קבוצות: נשים שמחלתן התגלתה בשלב מוקדם יחסית 2) ונשים שמחלתן אובחנה A (דרגה 1 עד .) 4 עד 2B בדרגה מתקדמת ( בקבוצה שבה התגלה הגידול בשלב מוקדם יחסית, נמצא שגורמי הגידול המרעים פרוגנוזה הינם (לפי סדר יורד) דרגת מחלה גבוהה, דרגה היסטולוגית גרועה וחדירה לכלי הדם והלימפה. בקבוצה השנייה שכללה נשים שמחלתן הוגדרה מתקדמת, הגורמים לפרוגנוזה שלילית כללו דרגת מחלה גבוהה, מעורבות קלינית נרחבת של קשרי לימפה והעדר ביטוי של קולטנים להורמוני המין. בהמשך בוצעה אנליזה רבת משתתפות, שבדקה את ההישרדות הכוללת של החולות, והתחשבה במחלות הרקע שנמצאו עם השפעה מובהקת על ההישרדות ללא קשר , BCSS לסרטן, מאפייני הגידול שהשפיעו על גיל החולה ושנת האבחנה. נמצא שלדרגת המחלה, יותר משאר הפרמטרים, השפעה משמעותית על הישרדות החולות. בחלוקה לגבי טיפול הורמונלי, נמצא כי שימוש בטמוקסיפן האריך את משך הזמן עד

396 נשים נפטרו, מהן %34 נפטרו כתוצאה מגידול בשד. מבין 048 הנשים שנותחו להסרה מלאה של הגידול, המחלה נשנתה ב-212 חולות (%52). תחלואת רקע היתה שכיחה בקבוצה זו, ומחלות הרקע השכיחות ביותר כללו יתר לחץ דם (%85), השמנת יתר (%92), מחלות לב כליליות או מסתמיות (%62), ממאירויות אחרות (%02), סוכרת (%81), אי ספיקת לב, הפרעות בקצב הלב, אוסטאופורוזיס והפרעות בבלוטת התריס, שהופיעו בסדר גודל של %01-%31. חלק מהנשים היו מרותקות לכיסא גלגלים, אחרות סבלו מדמנציה, וכ-%4 מהחולות סבלו מדיכאון משמעותי. נשים רבות (%34) סבלו ממחלת רקע אחת או שתיים, ולאחוז דומה (%44) היו 3 מחלות רקע או יותר. גילוי מוקדם של גידולי השד היה שכיח יותר בקרב נשים עם אבחנה של ממאירות אחרת, היסטוריה של כריתת רחם, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ואירוע מוחי קודם. יתכן שהגילוי המוקדם היה קשור במעקב רפואי סדיר שקיבלו נשים אלו. לעומתן, אצל נשים שסבלו מדמנציה או שתפקודן התדרדר (למשל נשים שהיו מרותקות למיטה) אובחן הגידול לרוב בשלב מתקדם. המצבים והמחלות מהם סבלו הנשים שהשפיעו באופן מובהק על תוחלת החיים (ללא קשר לגידולי השד) היו: מצב תפקודי ירוד, ריתוק לכיסא גלגלים, אי ספיקת כליות, דמנציה, אי ספיקת לב, הפרעות בקצב הלב, סוכרת, מחלת לב כלילית, אוסטאופורוזיס, מחלת כלי דם פריפרית, מחלת כלי דם , מחלת פרקינסון COPD מוחיים, מחלת ריאות ומחלת לב מסתמית. מצבים אלו נכללו באנליזה רבת משתתפות (כמפורט בהמשך) שבוצעה במטרה להעריך את ההישרדות הכוללת של הנשים. המשמעות של גישה טיפולית סיסטמית נבחנה אצל נשים שעברו ניתוח לצורך ריפוי. השפעת הטיפול הכימי נבדקה בנשים אצלן הייתה מעורבות של קשרי הלימפה – הכימותרפיה נמצאה כבעלת השפעה מגינה

לשתי קבוצות לפי דרגת מחלה בעת האבחנה ), נמצא BCSS (בדומה לחלוקה באנליזת שבמחלה מוקדמת, הגורם החשוב ביותר המשפיע על ההישרדות הינו גיל החולה, אחריו מחלות הרקע הכוללות: אי ספיקת לב, סוכרת, מחלת כלי דם פריפרית, אי ספיקת כליות ולבסוף דרגה היסטולוגית גרועה. במחלה מתקדמת לא גרורתית נמצא שהגיל הינו הגורם החשוב ביותר, לאחריו מחלות רקע הכוללות אי ספיקת כליות, מצב סיעודי (ריתוק למיטה), אי ספיקת לב, ולבסוף דרגת המחלה. בשלב הבא נבחן מודל המנבא הישרדות אצל חולות בהשוואה לנשים בריאות שלא חלו בסרטן שד. נמצא שבקרב נשים שגילן 07 - 08 שנים, אבחנה של גידול שד בדרגה 1 ומעלה יכולה לקצר את תוחלת החיים, C ואלו בנשים שגילן מעל 08 נמצא שרק מחלה 2 ומעלה, מקצרת את B מתקדמת יותר בדרגה תוחלת החיים. עבודה זו נותנת משנה תוקף לדרגת המחלה בזמן האבחון באוכלוסייה זו, ולחלק היחסי של מחלות הרקע השונות בהתאם לגיל החולה ודרגת המחלה. החלק של הטיפול הסיסטמי אצל חולות מבוגרות נגזר מנתונים רטרוספקטיביים (מסיבה זו המסקנות זהירות) אך הוא מדגיש את חשיבות הטיפול ההורמונלי בנשים מעל גיל 07 עם גידול המבטא קולטנים להורמוני המין, שקוטרו מעל 1 ס”מ, ובטיפול הכימי הניתן לנשים אצלן התגלתה מעורבות של קשרי לימפה בגידול. הגישה הטיפולית המומלצת לגידול הראשוני הטיפול בנשים מבוגרות נגזר כאמור ממצבן הבריאות הכללי והערכת תוחלת החיים הצפויה בהתחשב בגילן, מחלות הרקע מהן הן סובלות וכמובן מאפייני הגידול בשד. רמת התפקוד הכללי מתוארת כרמת “שבירות” ) והיא נמדדת, בין השאר, באיבוד Friability ( משקל, צמצום הליכה וירידה בתנועתיות, או באמצעות הערכה גריאטרית מקפת ) CGA -Comprehensive Geriatric Assessment (

121