האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

טיפול קרינתי מואץ וממוזער בסרטן השד Accelerated Partial Breast Irradiation (APBI)

2 , פרופ' אברהם קוטן 1 ד"ר אורית קידר-פרסון בית החולים האיטלקי, חיפה 2 המכון האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה, 1

מבוא הגישה הטיפולית בסרטן השד עברה

במרבית הפרוטוקולים הנהוגים כיום בטיפול , משך הטיפול הוא יום אחד APBI בשיטת עד מספר ימים, לעומת 61–33 ימי טיפול (המסתכמים ב-5.3–5.7 שבועות של טיפול) בהקרנת כל השד. מכאן, שמזעור ההתערבות הקרינתית מפחית את הטרחה הכרוכה בטיפול הקרינתי המלא, ומקצר את משכו. בנוסף, יש הסבורים, שתאי הסרטן רגישים יותר למנות הקרינה היומיות הגבוהות הניתנות במסגרת שיטת מזעור הקרינה, ובכך, לטענתם, לשיטת טיפול זו ישנו יתרון רדיו-ביולוגי. נוסף על כך, היות ונפח רקמת השד הנחשף לקרינה קטן בצורה משמעותית בהשוואה לנפח הנחשף לקרינה כאשר השד כולו עובר הקרנה, סביר להניח שהסיכון לנזקי קרינה מידיים ומאוחרים יהיה קטן, וכך ימנע נזק הנגרם מקרינה על נפח משמעותי של רקמת שד בריאה. עם זאת, במחקר רב מרכזי אשר פורסם Journal of Clinical Oncology לאחרונה ב- , בו השוו בין טיפול קרינתי ממוזער - מואץ [6] בתר ניתוחי לבין טיפול קרינתי לשד כולו, נמצא, כי לאחר מעקב חציוני של 63 חודשים, היה שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי קוסמטיות בקבוצה שקבלה טיפול קרינתי ממוזער, לעומת הקבוצה שקבלה טיפול קרינתי סטנדרטי לכל השד. תוצאות אלה שונות מתוצאות ראשוניות של מחקר גדול אחר [7], שכלל 003,1 נשים שקבלו טיפול ממוזער, שם לא נמצא שיעור

בשלבים המוקדמים של המחלה. על פי נתונים שפורסמו בארה"ב, בקרב כ-%06 מהנשים שאובחנו כסובלות מסרטן שד, התגלתה המחלה בשלביה המוקדמים [5]. במקביל לכך דווח, שעד כ-%03 מהנשים שעברו ניתוח משמר שד, לא קיבלו טיפול קרינתי משלים מסיבות שונות, בין היתר עקב היענות נמוכה לטיפול זה. , בהן השוו כריתת שד חלקית III עבודות פאזה בשילוב עם הקרנת השד לעומת כריתה מקומית בלבד, ללא קרינה, הראו כי מרבית ההשנויות המקומיות לאחר טיפול משמר שד הן באזור מיטת הגידול ורק אחוז מזערי מהן מופיע בחלקי השד האחרים שמעבר למיטת הגידול הראשונית (טבלה מס' 1). בהתבסס על מידע זה, התפתחה גישה חדשנית בטיפול הקרינתי המשלים בסרטן השד, שמטרתה למזער גם את הטיפול הקרינתי הניתן לאחר כריתה מקומית של הגידול, כחלופה לטיפול קרינתי בתר ניתוחי לשד כולו. על פי גישה זו, במקרים פרטניים של גידול שהתגלה בשלבים מוקדמים, העונים על קריטריונים קליניים ופתולוגיים מסוימים (שיפורטו בהמשך), ניתן לחסוך מהחולה את הקרנת השד כולו, ולהסתפק בטיפול קרינתי מואץ למיטת הגידול בלבד. שיטה זו המוכרת Accelerated Partial Breast( APBI בשם , קצרה באופן משמעותי מהטיפול )Irradiation הסטנדרטי.

תהפוכות רבות במהלך השנים, הן בגישה הניתוחית, הן בטיפול התרופתי והן בטיפול הקרינתי. עד לפני כ-52-03 שנה, הטיפול הכירורגי הבלעדי בסרטן השד, היה כריתת שד מלאה עם בתירה של בלוטות בית השחי. טיפול זה הותיר את האישה עם נכות פיזית, תפקודית, ונפשית [1]. כיום, במרבית המקרים, כריתה מקומית משמרת שד בשילוב עם הקרנות, החליפה את כריתת השד המלאה. מחקרים קליניים ומטא-אנליזות שכללו אלפי חולות, הוכיחו את בטיחותו ואת יעילותו של טיפול קרינתי לשד כולו. מחקרים אלו הראו כי סיכויי ההחלמה ושיעורי חזרת המחלה המקומית-אזורית בחולות שעברו ניתוח משמר שד בשילוב עם הקרנת השד (עם או ללא הניקוז הלימפתי) לא היו שונים ואולי אף טובים יותר, משיעורי ההחלמה וההשנויות המקומיות-אזוריות בחולות שעברו כריתה רדיקלית של השד [2-4]. בהסתמך על מחקרים אלה, הפך הטיפול הכירורגי משמר השד בשילוב עם קרינה בתר ניתוחית (לשד כולו, עם או ללא הניקוז הלימפתי) לטיפול המועדף בנשים עם סרטן שד ממוקם. שיעורי הבקרה המקומית עומדים על יותר מ-%09, והתוצאה הקוסמטית טובה עד מצוינת [1-4]. הודות להעלאת המודעות בציבור לחשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד באמצעות בדיקת הממוגרפיה, נשים רבות מאובחנות

136