האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

אונקולוגיה

האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)

מאפייני הגידול לא התאימו לטיפול ממוזער ומואץ.

בשיטה זו ניתן באמצעות מאיץ אלקטרונים ייעודי, אותו מציבים בחדר הניתוח (תמונה מספר 1), או באמצעות מכשיר רנטגן ייעודי בעל אפליקטור כדורי, המייצר קרינת אורטו- וולטאז' (תמונה מספר 2). בשיטה זו כאשר מכשיר הרנטגן מוצב בחדר הניתוח (מכשיר ), המנה המומלצת בפרוטוקול INTRABEAM במקטע אחד. 20Gy הטיפולי היא

גבוה יותר של תופעות לוואי (כולל תופעות קוסמטיות). מכל האמור לעיל עד כה עולה, כי היתרונות והחסרונות של מזעור הטיפול הקרינתי לשד אינם ברורים לחלוטין עדיין. מתנהלים כיום ), רב מרכזיים, אשר III מספר מחקרים (פאזה צפויים לגייס כ-000,51 חולות, ושמטרתם לבחון את יעילות שיטת מזעור הקרינה לשד בהשוואה להקרנת השד הסטנדרטית TARGIT, ELIOT, NSABP-B39, RAPID( . יש להמתין לפרסומים הסופיים של )IRMA ו- מחקרים אלה (פירוט המחקרים בנושא מזעור הטיפול בטבלה מספר 2). המערך האונקולוגי בקריה הרפואית רמב"ם שותף למחקר הקליני הרב-מרכזי שנערך (יוזמי המחקר הם קבוצת IRMA באירופה, חוקרים מבולוניה, איטליה). עד כה גוייסו למחקר זה מעל 000,2 נשים, כאשר בשנתיים הקרובות צפויים עורכי המחקר לסיים את תהליך הגיוס. שיטות למזעור ההתערבות הקרינתית בסרטן השד קיימות מספר שיטות לטיפול קרינתי ממוזער ומואץ: טיפול קרינתי תוך ניתוחי באמצעות אלקטרונים או קרינת אורטו-וולטאז', טיפול קרינתי בתר ניתוחי (כגון ברכיתרפיה בעזרת בלון), ברכיתרפיה באמצעות מחטים המוחדרות לרקמה לאחר כריתת השאת, או טיפול קרינתי חיצוני באמצעות פוטונים המיוצרים על ידי מאיץ קווי. על פי מידע שנאסף בארצות הברית, בין השנים 3002–0102 קבלו למעלה מ-000,95 נשים עם סרטן שד ממוקם (מרביתן היו בגילאים

קרינה בשיטת הברכיתרפיה • קרינה באמצעות ברכיתרפיה יכולה להתבצע בעזרת מקורות רדיואקטיביים בעלי קצב מנה )HDR - High Dose Rate Brachytherapy( גבוה ,)LDR - Low Dose Rate Brachytherapy( או נמוך

תמונה מס. 1: קרינה תוך ניתוחית באמצעות אלקטרונים

המושתלים במיטת הגידול, מספר שבועות לאחר הניתוח, תחת הרדמה מקומית או כללית, במספר דרכים (תמונה מספר 2). ברכיתרפיה תוך רקמתית • )Multi-Catheter Interstitial Brachytherapy( בשיטה זו מוחדרות צינוריות פלסטיק למיטת הגידול. מספר ימים לאחר הניתוח מוכנסים מקורות קרינה לתוך הצינוריות בהטענה מרחוק. מנת הקרינה המקובלת היא על פי 43, ב-8-01 מקטעים והיא Gy -32 Gy רוב נתנת פעמיים ביום, במשך 4-5 ימים. שיטה זו היא הותיקה מכל השיטות למזעור הטיפול הקרינתי, וקיימים לגביה דיווחים על מעקב ארוך טווח. ניתן לתת את הטיפול גם בשיטת . LDR או HDR

לחלופין, ניתן להעביר את החולה מחדר הניתוח למכון הקרינה, ולתת את מנת הקרינה באמצעות מאיץ קווי סטנדרטי המייצר קרינת אלקטרונים. אפשרות אחרת היא לנתח את החולה במכון הקרינה, על גבי שולחן המאיץ, לאחר שהופכים את הבונקר בו מותקן המאיץ לחדר ניתוח לכל דבר – כאן נעשה שימוש בקרינה תוך ניתוחית באמצעות אלומת אלקטרונים המופקת ממאיץ קווי. מנת במקטע אחד. 21Gy הקרינה המקובלת היא חסרונה העיקרי של הקרינה התוך ניתוחית הוא בכך, שהדו"ח הפתולוגי הסופי של הגידול הראשוני ובלוטת הזקיף, מתקבל לאחר שהטיפול הקרינתי למיטת הגידול בוצע כבר, ובחלק מהמקרים מסתבר (בדיעבד) כי

08-98) טיפול קרינתי ממוזער ומואץ [8].

חלק מהשיטות הללו מתבצעות במהלך הניתוח וחלקן מתבצעות אחריו.

להלן פירוט השיטות: קרינה באמצעות מאיץ קווי/מכשיר רנטגן • IORT קרינה תוך ניתוחית מוכרת בקיצור כ- . הטיפול )Intraoperative Radiotherapy(

137