האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

בריאות: BRCA נשאיות היבטים פסיכו-סוציאליים 2 RN חיה גרינברגר, פרופ' , 1 CNM ד"ר פנינה מור, ) BRCA מרכזת מרפאת נג”ה (מרפאה רב תחומית לנשים נשאיות למוטציה בגנים 1 מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים 2

מבוא הגורם השכיח ביותר לסרטן שד ושחלה תורשתיים, הוא מוטציות בשני גנים הנקראים , מוטציות בגנים אלו מזוהות BRCA2 ו- BRCA 1 אצל %03-%05 מהמשפחות בהן הופיע סרטן שד על רקע תורשתי [1]. אחת מכל ארבעים נשים ממוצא אשכנזי בישראל היא נשאית בגילאים BRCA או 2 BRCA1 למוטציה בגנים הרלוונטיים למעקב ולמניעה (בין 52-57). מדובר בכ-000,3-000,4 נשאיות ידועות (כולל כמאתיים נשים ממוצאים שונים שהן נשאיות .) BRCA למוטציות נדירות יותר של הגן הנשאיות מצויות בסיכון מוגבר ביותר לחלות בסרטן שד ובסרטן שחלה: סיכון של כ-%07 לחלות בסרטן שד וסיכון של כ-%05 לחלות בסרטן שחלה, במהלך החיים. זאת לעומת כ-%01 וכ-%5.1 סיכון לאישה שאיננה נשאית, בהתאמה [2]. ניתן להפחית מהסיכון להתקדמות הגידולים על ידי זיהוי מוקדם של הגידול באמצעות מעקב צמוד או באמצעות ניתוחים מפחיתי סיכון (כמפורט בהמשך). מומלץ לבצע בדיקות מעקב לנשאיות הגנים, החל מגיל 52. בדיקות אלה כוללות בדיקת שד ידנית על ידי כירורג שד פעמיים בשנה, בדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד שד אחת לשנה, וכמו כן בדיקת שד פעם בשנה. המעקב לסרטן השחלה MRI כולל בדיקת אולטרסאונד וגינלי ובדיקה לסמן בדם, פעמיים בשנה [3]. CA -125 לצד בדיקותהמעקב קיימתהאפשרות לבצע ניתוחיםמפחיתי סיכון: ניתוח כריתתשדים , עםשחזור )RRM-Risk Reducing Mastectomy( שד או בלעדיו, וכריתתהשחלות והחצוצרות

)RRSO - Risk-Reducing Salpingo Oophorectomy ( בין הגילאים 53-04, או כמקובל בישראל, בתום תקופת הפוריות. כריתת השדיים מורידה את הסיכון לחלות בסרטן השד ב-%59, ואילו ניתוח כריתת שחלות וחצוצרות מפחית את הסיכון לחלות בסרטן השחלות ב-%58-%09. במקרים בהם מתבצעת כריתת השחלות לפני גיל המעבר, יופחת הסיכון לחלות בסרטן השד בשיעור של %05-%06 [4,5]. בחירה בכל אחת משתי האופציות - מעקב לעומת ניתוח מניעתי - נתפסת על ידי הצוות הרפואי כבחירה מתאימה [5]. מועברות BRCA נשאות המוטציות בגנים 2/1 בתורשה באופן דומיננטי. לפיכך, לכל אחד מצאצאי הנשאים יש סיכון של %05 לרשת את המוטציה ולהיות נשא [2]. חשוב לציין כי המוטציות קיימות אצל גברים ונשים כאחד, והסיכון להעברתן לצאצאים, זהה בשני המינים. על מנת לעצור את העברת המוטציות לדורות הבאים, ניתן לשלב טכניקה שבה מתבצע אבחון גנטי טרום השרשה , )PGD - Preimplantation Genetic Diagnosis( המאתרת את המוטציות בביציות, כאשר לאחר ביצוע פרוצדורה זו תתבצע הפרייה , רק בביציות שאובחנו כנקיות )IVF( חוץ גופית מהמוטציה. היבטים פסיכו-סוציאליים במאמר זה נסקור את ההיבטים הפסיכו- . BRCA סוציאליים אצל נשאיות הגנים 2/1 אישה המזוהה כנשאית של אחת המוטציות בגנים אלו, מופנית לביצוע בדיקות, במטרה להפחית את הסיכון להתפתחות גידולים בשד

ובשחלה. מצב הנשאות והליכי המעקב מהווים אתגר לא פשוט עבור אנשי המקצוע מתחום הפסיכו–אונקולוגיה, בשל העובדה שהליכים אלה כרוכים בהתמודדויות פסיכו-סוציאליות משמעותיות, המשפיעות על הבריאות הנפשית של הנשאית ורווחתה האישית [6,7]. דוגמה למורכבות דיון זה מהוות נשאיות רבות התופסות את עצמן כ”חולות” מהרגע שהן מתבשרות על היותן נשאיות של הגנים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד, או בסרטן השחלות. תפיסה עצמית זו עלולה להתבטא בשינוי בהתנהגות המינית: ירידה בקיום יחסי מין, הימנעות ממגע גופני או הפחתתו ואפילו צורת לבוש ותקשורת שונים מהרגיל - כל אלה עלולים להיות גורמים לפגיעה בתפקוד המשפחתי ובזוגיות. גוף האישה היה מאז ומתמיד סמל וביטוי של נשיות, כאשר המראה החיצוני משקף ומשדר את תחושותיה של האישה ביחס לנושא מורכב כמו דימוי הגוף. כאשר האישה חשה חולה (גם אם היא בריאה בפועל) וכך היא תופסת את עצמה, חזותה החיצונית והתנהגותה עלולים לשקף זאת - בהתאם לכך היחס אליה מצד הסובבים אותה עלול להשתנות, וכך נוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו [7,8]. החל מרגע גילוי מצב הנשאות, ישנה המלצה גורפת להיכנס לשגרת מעקב צמוד, הכוללת בדיקות מרובות וגורמת לנשאיות רבות לחיות בצל הפחד לחלות בסרטן הגובר כאשר מועד , אולטרסאונד, MRI הבדיקות, בכללן ממוגרפיה, או בדיקת סמן דם [2-5 ,9] הולך וקרב. נשים

164